חליבה נ' אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי נזק רכוש שנגרם לרכבה של התובעת, שהיה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת. המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלת זהותו של הנהג ברכב בזמן אירוע התאונה, כאשר לטענת הנתבעת מי שנהג ברכב היה בנה של התובעת, שבשל גילו הצעיר, ביטוח הרכב לא חל לגבי נהיגתו ברכב.

2.התובעת הינה מי שביטחה את רכבה בביטוח מקיף אצל הנתבעת, כאשר הביטוח כיסה נהיגתו של נהג מעל לגיל 24 בלבד. יצויין, כי עובר להנפקת הפוליסה כיסה הביטוח הקודם גם נהיגתו של נהג צעיר, אך לטענת התובעת, לאחר שבעלה רכש רכב יוקרתי וחדיש, העדיף הבן לנהוג ברכב החדש יותר ולכן זו הפעם בוטח הרכב באופן המכסה נהיגתו של נהג מעל לגיל 24, כך שנהיגתו של הבן משה לא כוסתה בפוליסת הביטוח.

3.על פי טענת התובעת, ביום התאונה, 26.10.08, נסעה לבית אחייניתה בסביבות השעה 23:15. באותו יום ירד הגשם הראשון. רכב שהגיע ממול התובעת סינוור והבהיל את התובעת והתובעת סטתה עם רכבה החליקה ופגעה במכולה לפינוי אשפה שחנתה בסמוך.

לטענת התובעת, לאחר התאונה הזעיקה למקום את בעלה ובהמשך הגיע גרר אשר פינה את הרכב.

4.הנתבעת, אשר חקרה את אירוע התאונה באמצעות חוקרים מטעמה, ביקשה לראות את תדפיסי שיחות הטלפון של התובעת ושל בני משפחתה לאותה שעה.

בדיקת תדפיס השיחות של הבן העלתה, כי בסמוך לשעת התאונה הנטענת, שוחח הבן עם אביו בטלפון וכן עם חברו שניר אלמקייס. חוקר הנתבעת אשר שוחח עם החבר, שניר אלמקייס, שמע מפיו, כי במועד התאונה נסע הוא ברכבו אחרי רכב התובעת, כשברכב נוהג בנה. הבן הוא זה שהיה מעורב בתאונה, שניר אף סייע לבן בסמוך לתאונה.

לאור חקירתה זו, דחתה הנתבעת את תביעת התובעת, כאשר בהודעת הדחיה מציינת הנתבעת: "מהנתונים אשר בידינו עולה כי מי שנהג ברכב הינו בנך מושיקו חליבה שאינו מורשה על פי תנאי הפוליסה. בתחילת החקירה נמסר על ידך מידע כוזב בנוגע לנהג ברכב... לתשומת לבך עלייך לגשת בדחיפות למשרד השרידים... לקחת את רכבך."

5.בישיבה המקדמית שהתקיימה בתיק העידו לאחר שהוזהרו כדין התובעת, בעלה ובנה. העדים אשר ביקשו להתייחס לטענתו של שניר אלמקייס ציינו שמדובר ב"ילד מבולבל", שלא ברור מדוע טען את שטען והבן, משה ביקש להיבדק בבדיקת פוליגרף על מנת שתיבחן גרסתו. בסיום הדיון נקבע התיק לשמיעת הראיות.

לאחר שבתיק זה ניתנו דחיות רבות, עיקרן בעטיה של התובעת, אשר תחילה לא הגישה תצהירים מטעמה ובהמשך בשל העובדה שהעדים מטעמה לא התייצבו לדיון, נשמעו הראיות בתיק ביום 29.11.12, כאשר מטעם התובעת העידו אותם עדים אשר העידו בישיבה המקדמית, דהיינו התובעת בעלה ובנה ואילו מטעם הנתבעת העיד החוקר אשר שוחח עם שניר אלמקייס.

6.אציין, כי במהלך ניהול התיק, ניתן היה לחוש בעויינות שבין התובעת ובין ב"כ הנתבעת, כאשר התובעת מחד מביעה את כעסה על ב"כ הנתבעת ואף מתגרה בו ואילו ב"כ הנתבעת אף הוא לא נותר חייב, אם כי יש לציין, כי עשה מאמץ ניכר לשמור על איפוק. התובעת אף פנתה אל ב"כ הנתבעת על פי הנטען (היות והדברים נאמרו מחוץ לדיון) בשפה שאינה הולמת. ב"כ הנתבעת אף הביע את כעסו על התנהלותה של התובעת בתיק, התנהלות אשר אילצה את ב"כ הנתבעת להתייצב לדיון כשהוא חולה, זאת על מנת לקיים ישיבת הוכחות אשר לא התקיימה בסופו של יום, בשל אי התייצבות הבן לחקירה על תצהירו, זאת בשל מחלתו של הבן.

7.לאחר שנשמעו העדים, עיקר המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלת נטלי ההוכחה.

בעוד שהתובעת מבקשת לסמוך ידיה על עדויות העדים מטעמה, הרי שהנתבעת טוענת, כי היה על התובעת להעיד את כל חבריו של הבן משה, אשר טען, כי בשעת התאונה היה בבית עם חבריו ובפרט היה עליו להעיד את החבר שניר אלמקייס.

8.במחלוקת זאת שבין הצדדים, הנני סבורה, כי היה על הנתבעת להעיד את החבר שניר אלמקייס ולא היה על התובעת לעשות כן.

במה דברים אמורים?- חובתו של תובע הינה להוכיח את תביעתו, דהיינו להוכיח כי מתקיים מקרה ביטוח.

במקרה דנן, טענה התובעת, כי התרחשה תאונה וכי היא נהגה ברכב.

הנתבעת, במהלך החקירות הנגדיות, התמקדה בסתירות אלו ואחרות שהיו בעדויות התביעה על מנת להראות, כי התאונה לא התרחשה כפי שנטען, אלא מי שנהג ברכב בזמן התאונה היה הבן משה.

9.שמעתי את עדי התביעה, ואיני סבורה כדעתו של ב"כ הנתבעת, כי עלו סתירות רבות בעדויותיהם. התרשמתי מעדויות אלו, כי היו כנות ולא נעשה בהן כל נסיון להתחמק מאמירת האמת.

אמנם, במהלך חקירת התובעת עצמה, לא נמנעו לא התובעת ולא ב"כ הנתבעת מאותה התנצחות שליוותה את ניהול ההליך, אך בכך לא היה כדי להביא את התובעת להתחמק ממתן תשובות לשאלות, תשובותיה היו ענייניות ובלתי מתחמקות.

אציין, כי למרות אותה התנצחות, לא התרשמתי כי התובעת הינה אדם מחוכם ומתחכם, מדובר באדם מן הישוב, הטוען את טענותיו, מוכן לשתף פעולה, כאשר התובעת סבורה, כי התנהלותה הדיונית יכולה לעבור בסלחנות ובלבד שבית המשפט יגיע לחקר האמת.