חלות תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) בתקנות סדרי דין בסכסוכים קיבוציים

1. בפניי בקשה לסילוק על הסף של ערעור המשיבה כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע מיום 6.8.14 (כב' השופט משה טוינה ונציגי הציבור גב' פסה מרקוביץ ומר מאיר סהר; ס"ק 27709-03-14).

2. בבסיס הבקשה לסילוק הערעור על הסף עומדת טענת המבקשת כי הודעת הערעור, אשר הוגשה ביום 14.9.14, הוגשה באיחור מבלי שהוארך המועד להגשתה.

כללי

3. המשיבה הינה חברה שעיקר עיסוקה במתן שירותי הסעה, בין היתר לגופים ציבוריים דוגמת משרד הביטחון, משרד החינוך, עיריות, מועצות מקומיות ולצורך כך היא מפעילה צי של אוטובוסים ומעסיקה כ- 100 נהגים.

4. בפסק הדין מושא הבקשה הכריע בית הדין קמא בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי המבקשת נגד המשיבה ומנהליה. בבקשה טענה המבקשת כי בינואר 2014 הוקם "וועד פעולה" מבין עובדי המשיבה הנהגים במטרה לאגד את העובדים לצורך ניהול משא ומתן מול הנהלת המשיבה לקראת חתימה על הסכם קיבוצי מיוחד להסדרת זכויותיהם ומרגע זה פעלו המשיבה ומנהליה לסיכול ההתאגדות בדרך של התנכלות לחברי "וועד הפעולה".

5. המבקשת עתרה לבית הדין כאמור בבקשה למתן סעדים זמניים וקבועים למניעת מעשי ההתנכלות נגד חברי "וועד הפעולה" ועל השבתם לעבודה של ארבעה חברי הוועד ולהימנע מפגיעה בניסיונות ההתאגדות של עובדיה. בנוסף, ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה וכל אחד ממנהליה בפיצוי כספי על הפגיעה בהתארגנות ובעובדים המתארגנים בסכום של 200,000 ₪.

6. המשיבה ומנהליה טענו בבית הדין קמא בין היתר, כי הבקשה איננה ראויה להתברר בהליך קיבוצי, משאין המבקשת הארגון היציג של העובדים במקום העבודה וממלא הכחישו את טענות ההתנכלות כלפי חברי "וועד הפעולה" ואת הפגיעה הנטענת בזכותם של העובדים להתארגן.

7. במסגרת הבקשה לסעד זמני ניתנו תחילה במעמד צד אחד ולאחר מכן במעמד שני הצדדים, צווים המורים למשיבה לחדול ממעשי התנכלות והפגיעה בניסיונות ההתאגדות של חברי "וועד הפעולה" ועובדי המשיבה ועל השבתם לעבודה של עובדי הוועד. בפסק הדין הסופי חייב בית הדין את המשיבה לפצות את המבקשת בפיצוי כספי בסך 75,000 ₪.