חלבי נ' חמוד ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין תאונה שארעה בדלית אל כרמל ביום 30/12/12.

התובעת טוענת כי עצרה את רכבה בימין הדרך, לאחר שראתה את הנתבעת מגיעה בנסיעה מהירה בירידה, וחששה כי הנתבעת איבדה את השליטה ברכב, אך התאונה לא נמנעה.

הנתבעת טוענת כי אכן נסעה בירידה ביום גשום, אך לדבריה הופתעה מרכב התובעת, שעמד בניגוד לכיוון התנועה, כלומר חסם את נתיב נסיעת הנתבעת, ולא הצליחה למנוע את הפגיעה.

שתי הנהגות העידו בפניי והציגו תמונות של המקום. כאמור אין מחלוקת כי התובעת היתה במצב עמידה, וכי הנתבעת נסעה בירידה ביום גשום, המחלקות הינה בעניין מיקומו של רכב התובעת ומהירות נסיעתה של הנתבעת.

כמו כן ישנה מחלוקת לעניין גובה הנזק, אף כי התובעת הפעילה את הביטוח שלה ותובעת רק נזקים עקיפים.

הנתבעים טוענים כי מיקום הנזק בכלי הרכב תומך בגרסת הנתבעת, אך לא הוצגו לי ראיות לנזק, שנגרם לרכב הנתבעת (פרוטוקול, עמ' 4, שורה 30, עמ' 5 שורות 1 עד 5). לאחר הדיון הגישה לי התובעת תמונות הנזק לרכבה, ומהן עולה, כפי שנכתב בחוות דעת השמאי, שצורפה לכתב התביעה ללא תמונות, כי רכב התובעת נפגע בחלקו הקדמי שמאלי. הנתבעת העידה כי רכבה נפגע בחזית.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, אני קובעת כי גרסת התובעת לפיה עצרה בצמוד לימין הכביש אינה מדוייקת, שכן העידה באותה נשימה כי בצד ימין חנו מכוניות התושבים, וטרקטור ורכב של עסק שחששה שייצאו, ואף סיפרה כי רכב לבן יצא מחניה (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 25-27, עמ' 2, שורה 1, עמ' 3, שורות 2-8). על כן נראה כי התובעת היתה במרכז הכביש, מה שמתיישב עם פגיעה בחלק שמאלי יחסית של רכבה ע"י חזית רכב הנתבעת.

הנתבעת אחראית לתאונה מכח נסיעתה במהירות, שלא אפשרה לה עצירה במקרה של מפגע בכביש. לא נסתרה טענת התובעת לפיה לו היתה הנתבעת שומרת על הימין יכולה היתה לעבור משמאלה, לאור מראית פני הכביש המעוקל בירידה במקום התאונה, הכביש הרטוב, והעובדה שהנתבעת אישרה כי לא ראתה את התובעת לפני כן, מאחר ולא היה לה שדה ראיה (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 7-8). הכביש רחב ומאפשר מעבר שני כלי רכב זה מול זה גם אם חונות מכוניות בצד ימין (תמונות ת/1, נ/1).

הסיכום הינו כי אני מקבלת את התביעה ברובה, ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

השתתפות עצמית1,995 ₪

השתתפות עצמית בגין ירידת ערך390 ₪

השבה לקדמות648 ₪

איני פוסקת הפסד הנחת העדר תביעות, מאחר ולא הוכח כי חודש הביטוח.

כמו כן ישאו הנתבעות בהוצאות המשפט בסך 300 ₪ (כולל אגרה בסך 50 ₪).

הנתבעות ישלמו לתובעת את סכום פסק הדין בסך 3,333 ₪ תוך 30 יום.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: