חלבי נ' דליית אל כרמל

פסק דין

פתח דבר

לפנינו תביעת התובע להפרשי שכר בגין תקופת עבודתו בנתבעת 1, המועצה המקומית דלית אל כרמל (להלן – המועצה) לפני ואחרי איחודה עם הנתבעת 2, המועצה המקומית עוספיה ועד למועד פירוק האיחוד, מחודש 01/2003 ועד לחודש 12/2009, לפי שכר חודשי בסך 20,000 ₪ אשר התובע היה זכאי לקבלו לטענתו, אולם בפועל שולם לו שכר חודשי הנופל ממנו. בדיון מיום 25.10.10 תוקן כתב התביעה, תוך שהופחתו מהסכום הנתבע סך של 60,000 ₪ בגין החודשים 10-12/2009 שהתובע עותר לקבלתם במסגרת הליך משפטי מקביל בבית דין זה וסך נוסף של 25,295 ₪ שקיבל התובע לדבריו בשנת 2009, כך שסכום התביעה המתוקן הועמד על הפרשי שכר בסך 1,343,785 ₪ (עמ' 4, ש' 17-19; עמ' 5, ש' 23-27; עמ' 6, ש' 1-2). כמו-כן, בדיון זה צורפה המועצה המקומית עוספיה כנתבעת נוספת בתיק (עמ' 5, ש' 11-20, ש' 32).

מטעם התביעה נשמעו בפנינו עדויות התובע וראש המועצה דאז שבתקופת כהונתו נקלט התובע לעבודה, דר' חלבי רמזי (להלן – דר' חלבי); ומטעם ההגנה נשמעה בפנינו עדותו של מר נג'יב נסראלדין, ראש אגף מינהל במועצה בתקופה הרלבנטית לתביעה ועד היום (להלן – מר נסראלדין), כאשר הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהיר והעדים נחקרו בפנינו בחקירה נגדית; כמו-כן נשמעה בפנינו עדותו של מר ישראל שפיצר, ראש מינהל השירות ומנהל האגף לכח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים (להלן – מר שפיצר) אודות תעודת עובד הציבור שהוגשה מטעמו בתיק.

בתום שמיעת העדויות, הצדדים הופנו בהמלצת בית הדין לגישור פנימי באמצעות מגשר שבית דין זה מינה, במטרה להביא את המחלוקת ביניהם לידי סיום (עמ' 60, ש' 24-32); לאחר מתן הארכות מועד חוזרות ונשנות לתובע למתן הודעתו לבית הדין אודות תוצאות ההליך ואף לאחר שניתנה לתובע התראה לפני מחיקת תביעתו מחוסר מעש – לא מילא התובע אחר החלטות בית הדין ותביעתו נמחקה בפסק הדין מיום 1.3.12 מחמת חוסר מעש. בהחלטה מיום 10.3.12 ועל יסוד הסכמת הצדדים בוטל פסק הדין וניתן צו לסיכומי הצדדים; הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

הרקע העובדתי העומד ביסוד התביעה

התובע, עורך דין במקצועו החל משנת 1978 ומתמחה לטענתו בדיני השלטון המקומי (ת/1, סע' 2; עמ' 10, ש' 25-26), החל התקשרותו עם המועצה בחודש 01/1999, כיועץ משפטי חיצוני, עת החזיק במשרד עורכי דין עצמאי בחיפה. התובע קיבל תפקיד זה על ידי ראש המועצה דאז, דר' חלבי, בסמוך לתחילת כהונתו, ללא מכרז (ת/1, סע' 3-4; עמ' 10, ש' 18-20; עמ' 42, ש' 2-3).

מעדויות התובע ודר' חלבי עלה, כי סוכם ביניהם שבגין שירותיו בשנה הראשונה, קרי בשנת 1999, יקבל התובע סך של 15,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ כדין והחל מחודש 01/2000 יעלה שכר הטרחה החודשי לסך של 20,000 ₪ – כפי שלטענת דר' חלבי קיבל היועץ המשפטי הקודם במועצה. לגרסת התובע ודר' חלבי, התשלום החודשי שנקבע היה מבוסס על עבודה בהיקף 20 שעות שבועיות; התובע לא הציג הסכם בכתב אודות הסכמות אלה (ת/1, סע' 5-6; ת/2, סע' 4; מעמ' 10, ש' 28 עד עמ' 11, ש' 6, ש' 18-19; עמ' 40, ש' 6-19; עמ' 41, ש' 4-5, ש' 20-21, ש' 25-26).

התקשרות זו נמשכה בין התובע למועצה עד לסוף שנת 2002, כאשר לגרסת התובע החל מחודש 01/2003 ועד לתום העסקתו במועצה בחודש 09/2009 לערך, שימש התובע כיועצה המשפטי הפנימי של המועצה, תפקיד אליו התקבל לדבריו, לאחר שנענה בעל פה לדרישה שהופנתה אליו באותה הדרך על ידי דר' חלבי וגזבר המועצה המנוח דאז, מר דיאב זידאן ז"ל. אין חולק, כי התובע מונה לתפקיד זה שלא דרך מכרז, ללא הסכם העסקה בכתב וללא קבלת אישור משרד הפנים כנדרש; עוד אין חולק, כי קליטת התובע לעבודה במועצה בחודש 01/2003 היתה במהלך שנת בחירות בניגוד להנחיות משרד הפנים, כפי שיובהר בהמשך (ר' עדות התובע בעמ' 14-16; עדות דר' חלבי מעמ' 43, ש' 26 עד עמ' 45; ר' תעודת עובד הציבור; נת/4, סע' 31-32).

הנתבעות 1 ו- 2 היו הרשויות המקומיות בכפרים דלית אל כרמל ועוספיה בהתאמה, על פי דין, עד לחודש 11/2003 כולל.

בשנת 2003 הוחלט בחוק על איחוד הכפרים דליית אל כרמל ועוספיה תחת רשות מקומית אחת, אשר נקראה עיר הכרמל (להלן – העירייה). העירייה החלה לפעול בראשותו של ראש העירייה דאז, מר אכרם חסון, החל מחודש 12/2003 (ר' חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003-2004) (מס' 2) התשס"ג-2003 (להלן – חוק האיחוד).

בחודש 11/2008 הוחלט בחוק על ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה, פירוק העירייה וכינון שתי הנתבעות בתיק מחדש (ר' חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) התשס"ט-2008 (להלן – חוק הפירוק)). לפי הוראות חוק הפירוק, המשיכה העירייה להתקיים כאישיות משפטית עד לתחילת כהונת הנתבעות.

ביום 1.12.08 מונתה לעירייה ועדה ממונה, בראשותו של האלוף (במיל') מר גבי אופיר (להלן – הועדה הממונה), אשר ניהלה את העירייה בתקופת הפירוק, מטעם משרד הפנים (נת/4, סע' 12-13).

כעולה מהראיות, בחודשים 09/2009 ו- 10/2009 כוננו מחדש המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה בהתאמה – וממועדים אלה ואילך חדלה העירייה להתקיים כאישיות משפטית (נת/4, סע' 15-16).

מתלושי השכר עלה, כי התובע החל לעבוד במועצה בהיקף של מחצית המשרה בלבד וקיבל שכר לפי דירוג-דרגה, תחילה לפי דירוג המח"ר ובהמשך לפי דירוג המשפטנים (ר' תלושי שכר התובע בשנת 2003, נת/4, נספח 6).

לאחר הקמת העירייה בחודש 12/2003 פורסמו מספר מכרזים לתפקיד היועץ המשפטי (להלן – היועמ"ש) שהתובע לא התקבל לאף אחד מהם; התובע אף לא זכה במכרזים אחרים לתפקידי סגן יועמ"ש ותובע עירוני בעירייה; עם זאת, התובע המשיך לעבוד בעירייה בתקופה זו מבלי שמונה לאף תפקיד (נת/4, סע' 34-37, נספחים 8א-11).

אין חולק כי בתקופת כהונת העירייה עד למצער למועד פירוקה בפועל, ובמקביל להעסקת התובע, קיבלה העירייה שירותי ייעוץ חיצוניים מב"כ הנתבעות בתיק דנן, משרד עורכי הדין אבי גולדהמר ושות', בהיקף רחב (נת/4, סע' 38-45, נספחים 12-14, 16 ו- 25).

בחודש 02/2009, בסמוך לתחילת עבודת הועדה הממונה, מינה מר אופיר את התובע לתפקיד "ממלא מקום היועץ המשפטי", וזאת חרף התנגדות משרד הפנים למינוי; מינוי התובע נקבע עד ליום 1.8.09, כאשר בתקופת המינוי הוגדלה משרת התובע לכדי משרה מלאה (נת/4, סע' 47-48; נספח 24; ר' מכתבו של מר אופיר לתובע מיום 11.2.09 – ת/5; מכתב הממונה על המחוז מיום 3.5.09 – ת/4).

מהראיות עולה לכאורה, כי התובע סיים עבודתו ברשות המקומית עם פירוק העירייה, בהתאם להנחית משרד הפנים למועצה, לפיה משהתקבל התובע לעבודה שלא כדין, אין הוא בגדר עובד של מי מהנתבעות לאחר הפירוק. כבר נדגיש, כי משעניינה של תביעה זו בהפרשי שכר המגיעים לתובע לשיטתו עד למועד פירוק העירייה, ומשהצהיר התובע בדיון כי סוגיית מעמדו לאחר הפירוק נבחנת במסגרת תביעה נוספת המתנהלת במקביל בבית דין זה – לא נתייחס בהכרעתנו דנן לכל מאורע המאוחר למועד זה (נת/4, סע' 54-64, נספחים 4-5, 26-28; עמ' 5, ש' 23-27; עמ' 6, ש' 1-2).

במכתבה מיום 29.7.10, הודיעה המועצה לתובע על סיום עבודתו אצלה בהתאם להנחיות משרד הפנים. במכתב זה פורטו יתרת זכויות התובע בגין תקופת עבודתו במועצה ובעירייה ואופן חלוקת התשלום בין שתי הנתבעות (נת/4, סע' 59-61, נספחים 5 ו- 28).