חלבי(אחר/נוסף) נ' סרור ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע על פי הנטען, במהלך שהייתו בדירה בנווה שלום, שבבעלות נתבע מס' 1 (להלן "הדירה"), ושהיתה מבוטחת בתקופה הרלוונטית לתביעה זו על ידי נתבעת מס' 2 (להלן "הנתבעת").

2.העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

התובע יליד שנת 1958, בעל תואר דוקטור לחינוך, ניהל במשך שנים בית הספר לשלום בנווה שלום, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל חנות ספרים בדלית אל- כרמל.

לגרסתו, ביום 21.7.09 הוא ביקר בנווה שלום, והתארח כמנהגו, בדירת חברו נתבע מס' 1, שהינו רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה. בשעה 22:20 או סמוך לכך, ירד במדרגות מקומה ראשונה לקומת הקרקע. התאורה במקום היתה חלשה על פי הנטען. תוך כדי ירידה, הוא החליק במדרגות כתוצאה מכתם מים שהצטבר על הרצפה, עקב השקיית עציץ שעמד בשולי המדרגות (ראה תמונה נ/1).

3.הנתבעים הכחישו את עצם קרות האירוע, ולחילופין, את קיומה של אחריות נזיקית ו/או חבות ביטוחית בגינה.

4.העדויות

מטעם התובע העיד התובע. נתבע מס' 1 העיד בעצמו, ומטעם הנתבעת העידה אשתו של נתבע מס' 1.

5.דיון

אקדים ואומר כי טענת הנתבעת שלפיה דין התביעה להידחות מחמת העדר עילה, אינה מקובלת עלי, ודי להפנות לתיאור רכיבי הרשלנות המפורטים בסעיף 10 לכתב התביעה.

6.לגופו של עניין, עדותו של התובע לגבי נסיבות התרחשות האירוע, היתה אמינה בעיני והיא לא נסתרה בחקירתו הנגדית. בנוסף היא נתמכה בעדויותיהם של נתבע מס' 1 ואשתו, אשר אף הן היו עדויות ענייניות וקוהרנטיות אשר לא נסתרו.

7.הנתבעת ניסתה לכרסם בעדותו הנ"ל של התובע על ידי הפנייה לתיעוד הרפואי הראשוני (דו"ח מד"א ותעודת חדר מיון) שבו אין זכר להימצאותם של מים או מפגע אחר כגורם לנפילה. לטענתה, הדבר מטיל ספק באמינות גרסתו של התובע, ומחזק את עמדתה שלפיה המדובר בנפילה סתם. אולם לא שוכנעתי בטענתה הנ"ל של הנתבעת, והנני מפנה לדבריו של התובע, המקובלים עלי, ושלפיהם אמר:

"אני לא חושב שעניין המים יש לו ערך שאני אספר לרופא. חוץ מזה, כשנפלתי ואיבדתי את ההכרה והרגשתי כאבים כל כך עזים, לא חשבתי אם זה מים או לא מים, אלא חשבתי רק על הרגל שלי ומה שהולך להיות איתי, והייתי במצב טראומתי ואמרתי להם שהחלקתי, ואני לא חושב שמבחינה רפואית זה משנה להם על מה החלקתי" (עמ' 7 ש' 20-17)

ראויים לציון גם דבריו של התובע כשנשאל מדוע לא הזכיר את קיומה של תאורה חלשה במקום, בתצהיר תשובות לשאלון שנשלח לו על ידי הנתבעת, והשיב כדלקמן:

"אני לא עו"ד ולא ער לדקויות הקטנות האלה. זה פעם ראשונה שאני נמצא במשפט בנסיבות כאלה. אני מספר את הדברים כפי שהיו ואיך שהרגשתי אותם, ואני לא נכנס לפרטי פרטים כפי שאתה עושה עכשיו" (עמ' 8 ש' 9-7).

8.בניסיון נוסף לערער את אמינות גרסתו של התובע, טענה הנתבעת כי התובע העלים בתצהיר תשובות לשאלון (נ/4) את קיומה של תאונת עבודה (פגיעה במהלך ירידה במדרגות), שבמסגרתה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 5%, דבר המשליך על מהימנותו לשיטתה (ראה נ/3). אולם לא שוכנעתי כי הדבר נבע מהעלמה מכוונת אלא מחוסר זכרון, שכן התברר כי המדובר בתאונה שאירעה בשנת 1995 ושבעקבותיה נפגע התובע באצבע חמישית ביד ימין, פגיעה שלא ייחס לה חשיבות, וכלשונו "הפגיעה היתה באצבע הקטנה ולא מהווה מבחינתי שום משמעות ואני לא מרגיש אותה בכלל" (עמ' 12 ש' 2-1)

9.עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי הגרסה בדבר הימצאות המים במקום, למשך מספר שעות מאז ביצוע ההשקיה על ידי אשת הנתבע (בשעה 14:00) ועד למועד אירוע התאונה בשעה 22:00, לוקה בחוסר היגיון. אולם אינני מסכימה עם טענה זו, שכן בהעדר גורמי התאיידות ו/או גורמי ספיגה, לא ניתן לשלול הישארותם של כתמי המים על משטח הרצפה במשך מספר שעות.

10.לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי התובע הוכיח את נסיבות אירוע התאונה כפי שנטענו על ידו, לרבות הימצאותו של כתם מים שגרם לנפילה, ובנסיבות אלה, ומבלי להכביר מילים בעניין, קמה אחריות נזיקית של נתבע מס' 1 (הבעלים של הדירה) כלפי התובע (המבקר בדירה), בגין הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהאירוע הנ"ל.

11.אשם תורם

יחד עם זאת, הוכח כי התובע לא ראה לנכון להשתמש במעקה המוצב בצד המדרגות במהלך הירידה, והימנעות זו מטילה עליו אשם תורם לאירוע התאונה, שאותה הנני מעמידה על שיעור של 20%.