חלבון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.תביעה למענק לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן - החוק).

2.להלן הרקע העובדתי:

א.התובע השתחרר משירות צבאי ביום 15.3.11.

ב.בתקופה שבין 6/2011 ל – 12/2011, התובע עבד בחוות סוסים בביתן אהרון (להלן – חוות הסוסים).

3.לטענת התובע, יש לראות בעבודתו בחוות הסוסים כעבודה באתר לגידול בעלי חיים. התובע טען כי לפני תחילת עבודתו הוא ביקש לראות את רשיון העסק של חוות הסוסים ובו נרשם כי הרישיון הוא לגידול סוסים. עוד הוסיף, כי הוא בדק את התנאים לקבלת המענק באתר האינטרנט של הנתבע ואף הפנה לחוברת ההסבר של הנתבע. התובע הוסיף כי עיקר ההכנסה היום ביישובים חקלאיים היא מפעילויות נלוות, כגון טיולים וזאת מתוך רצון להגדיל את ההכנסות של החקלאים. התובע תיאר את עבודתו, שהיתה בעיקרה פעולות כלליות בחוות הסוסים, כגון האכלה ונקיון והדגיש כי הוא עבד רק בשטח חוות הסוסים, כאשר טיולי הסוסים התבצעו מחוץ לחווה.

4.לטענת הנתבע, יש לסווג את מקום העבודה כאתר גידול חקלאי על פי מהות הפעילות הכלכלית של מקום העבודה. מהראיות עולה כי מדובר בחווה שסיפקה טיולי סוסים, כך שמהות הפעילות הכלכלית של חוות הסוסים לא היתה גידול של בעלי חיים, אלא רכיבה על סוסים, פנסיון לסוסים. גם אם התובע עבד בטיפול ובהאכלה של הסוסים, הקובע אינו סוג העבודה שהמבוטח ביצע, אלא הפעילות של מקום העבודה.

5."עבודה מועדפת" שבגינה זכאי מובטל למענק לפי סעיף 174 מוגדרת בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג – 1983. לפי פריט ד' לתוספת, גם עבודה "באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית", תחשב כעבודה מועדפת. לעניינו רלוונטית התיבה: "אתרי גידול חקלאיים".

6.השאלה אם חוות סוסים היא אתר גידול חקלאי, לצורך הזכאות למענק על פי סעיף 174 לחוק, נדונה במספר מקרים בבתי הדין האזוריים: בל (ת"א) 5234/04 מנור – המוסד לביטוח לאומי, 28.9.08 (כב' השופט טננבוים); בל (חי') 818/04 זלוצ'נקו – המוסד לביטוח לאומי, 14.9.06 (כב' השופטת סמיר – עמר); בל (חי') 2666/08 סלע – המוסד לביטוח לאומי, 11.4.10 (כב' השופטת ורבנר); בל (ת"א) 23359-01-11 מדר-הלוי – המוסד לביטוח לאומי, 27.6.12 (כב' השופט לובוצקי).

בכל המקרים לעיל, נדון עניינם של חיילים משוחררים שעבדו בחוות סוסים או בטיפול בסוסים, בין בבית ספר לרכיבה טיפולית ופינת חי (עניין סלע), בית ספר לרכיבה, מרכז רכיבה טיפולית, אימון לרכיבת ילדים ומבוגרים ושירותי פנסיון ואילוף סוסים (עניין מדר-הלוי), רכיבה טיפולית עבור אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים (עניין זלוצ'נקו) או שיקום חיות עזובות וטיפול בילדים באמצעות בעלי חיים (עניין מנור).

7.בבל (ת"א) 2598/03 ידלין – המוסד לביטוח לאומי, 27.10.05, קבע כב' השופט איטח את הדברים הבאים, היפים אף לענייננו (ההדגשות במקור – ד.ו.):

"את סעיף 174 לחוק ואת התוספת יש לפרש בשים לב לתכלית שהביאה לחקיקתו של הסעיף ולנתינת המענק והיא 'הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק'...

בהקשר לאתרי הגידול החקלאי נפסק בענין גוטמן כי 'תכלית מתן המענק לעובדים בעבודה בלתי מקצועית באתרי גידולים חקלאים היתה, לסייע לחקלאי בעבודות בלתי מקצועיות בעבודות השדה ובמשק החי, - ולא לסייע בידי בעל חנות לממכר עציצים למכור תוצרתו' ...

הנה כי כן לא די בכך שחלק מהעבודה מבוצעת ב"אתר חקלאי" (המשק בכפר יחזקאל), כטענת התובע בסיכומים, אלא נדרש כי מקום העבודה או העסק – יהיה 'חקלאי' במהותו. לא די בכך שהפעולה אותה מבצע העובד היא פעולה, אשר כשלעצמה, ניתן לסווגה כשייכת ל'גידול חקלאי'. נדרש כי ה'עסק' יפעל ב'ענף החקלאות', קרי לשם הספקת 'תוצרת חקלאית' שיסודה ב'עבודות השדה ומשק החי'.

לא כל עיסוק של 'חקלאי' יסווג אוטומטית לענף החקלאות. כך למשל: חקלאי אשר יקים במטע הזיתים שלו 'גן ארועים', לא תכנס פעילות זו בגדרו של 'ענף החקלאות' ועובד אשר יעבוד בגן ארועים זה כגנן (בגידול העצים והשתילים) לא נראה בו משום מי שעובד ב'אתר גידול חקלאי'.

מן הטעם הזה לא כל גידול של בעלי חיים או צמחים יפול לגדרו של 'גידול חקלאי'. כך למשל, לא יהיה זה על פי תכלית המענק להכיר במקום עבודה שהוא 'גן חיות' או 'קרקס', על אף שבהפעלתם של השניים כרוך גם גידול של בעלי חיים. כך למשל ממכר של שתילים במשתלה אשר ממוקמת באתר חקלאי לא תזכה במענק אם אותה משתלה אינה מגדלת את השתילים הנמכרים אלא אך משווקת אותם על דרך התיווך.

במקרה הנוכחי המפעל בו עבד התובע אינו 'חקלאי', קרי אין מטרתו העיקרית הספקת 'תוצרת חקלאית' - גידול בעלי חיים לשיווקם (לבשר או לשימוש אחר) או לשיווק תוצרתם. מטרתו העיקרית של 'המפעל' בו עבד התובע היא ביצוע פעילויות חינוכיות במוסדות חינוך. פעולת 'גידול' בעלי החיים היא אך נילוות למטרה העיקרית של המפעל."

פסק דין זה אושר בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל (ארצי) 135/06 ידלין – המוסד לביטוח לאומי, 26.9.06).

8.על פי העדויות שנשמעו (עדות התובע ועדותו של מר אלברט תמם, בעל חוות הסוסים), חוות הסוסים מספקת טיולי סוסים ורכיבה על סוסים, טיולים עבור נופשים, משפחות או תיירים. כמו כן במקום יש פוני וגם פינת חי גדולה, מעין גן חיות קטן (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 24 עד עמוד 5, שורה 7). פעילות זו עולה גם מפרסום של חוות הסוסים באינטרנט (נ/1). מר תמם אף הדגיש כי מקור ההכנסה מהפעילות בחוות הסוסים הוא טיולי הסוסים וכן מתבצעות שם פעולת אילוף ואימון סוסים וכן פנסיון לסוסים (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 1-2, 8-9, 17-20).

מתיאור עובדתי זה עולה כי אין מדובר באתר חקלאי, אלא בחוות סוסים שמקיימת פעילות פנאי הקשורה לסוסים: טיולי רכיבה, אילוף ואימון ואף פנסיון. אין מדובר בגידול בעלי חיים לשיווקם (לבשר או לשימוש אחר) או לשיווק תוצרתם.