חלאק ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

עניינה של החלטה זו היא הכרעה בשאלה האם ניתנה לתובעים זכות טיעון, בהתאם להילכת בג"ץ חיג'אזי (בג"צ 4678/99 חיג'אזי – מל"ל – להלן:"הילכת חיג'אזי") .

ביום 27.11.12 נתן בית דין זה החלטה לפיה יפוצל הדיון , באופן שתוכרע שאלה זו תחילה ובהתאם להכרעה זו יקבע בית הדין את המשך ההליכים בתיק.

בהערת אגב יצויין כי הצדק עם ב"כ הנתבע, אשר בסיכומיה, הפנתה את תשומת הלב לכך שבהחלטה הנ"ל נקט בית הדין במונח זכות "שימוע" ולא זכות "טיעון" (הזכות הרלוונטית לעניינו). כך גם בסיכומי התובעים נעשה שימוש בזכות ה"שימוע" ולא בזכות ה"טיעון" (לרבות הפסיקה אליה היפנה). לפיכך, מובהר, כבר עתה, כי עסיקנן ב"זכות טיעון", אותה יש להעניק למבוטח בטרם שלילת זכויותיו מהנתבע לאחר שהתברר כי התובעים אינו תושב מדינת ישראל (ראה: הלכת חיג'אזי).

העובדות הרלוונטיות לעניינו כעולה מתיק בית הדין:

ביום 12.2.12 שלח הנתבע לתובעים, בדואר רשום, את החלטתו , לפיה התובעים מוזמן לטעון את טענתיו באשר לתושבותו במדינת ישראל החל מחודש 1/2002.

ביום 23.2.12 התקבל אצל הנתבע דו"ח רב שנתי מטעם התובעים.

ביום 27.2.12 ניתנה החלטת הנתבע לפיה התובעים אינו תושב מדינת ישראל החל מ-1/2002.

לאחר המועדים הנ"ל, התקבל אצל הנתבע פניות בכתב מטעם ב"כ התובעים מיום 11.3.12 ו-4.4.12 . במסגרת פניות אלו ביקש ב"כ התובעים לקבל לידיו את מלוא המסמכים שעמדו בפני הנתבע בטרם קבלת החלטתו , לרבות החקירות, התמונות והקלטות ככל שבוצעו.

ביום 30.4.12 קיבל ב"כ התובעים למשרדו את דו"ח החקירה שעמד בפני הנתבע בטרם החלטתו בדבר תושבותו של התובעים.

ביום 7.5.12 שלח הנתבע לב"כ התובעים, מכתב לפיו החלטת הנתבע מיום 27.2.12 בעינה עומדת וככל שיש בדעתו להשיג עליה (על אף חלוף המועד של 45 יום), עליו להגיש בקשה מסודרת (לרבות מסמכים) והיא תיבחן בשנית.

התובעים לא הגיש לנתבע "בקשה חוזרת" כאמור.

טענות התובעים בתמצית:

התובעים טוענים כי לא ניתנה להם זכות טיעון כדין, מאחר והם קיבלו לידיהם רק ביום 10.3.12 את החלטת הנתבע מיום 12.2.12 , המזמינם לטעון את טענתיהם באשר לתושבותם (מ- 1/2002) בטרם ייגרעו מרשימת מבוטחי הנתבע.

למרות זאת, כבר ביום 27.2.12 ניתנה החלטת הנתבע לפיה התובעים אינו תושבי מדינת ישראל החל מ-1/2002 .

כמו כן, פניותיו של בא כוחו לנתבע לקבלת מלוא החומר שבתיק לא נענו ורק ביום 30.4.12 התקבל במשרדו דו"ח חקירה שהיה מונח בפני הנתבע בטרם החלטתו. במצב דברים אלו, לא יכו היה ל להשיג על החלטת הנתבע.

יתרה מזאת, כיוון שהנתבע לא המתין 45 יום בטרם ניתנה החלטתו הסופית בדבר תושבותו של התובעים – הרי שברור כי לא ניתנה לתובעים האפשרות למצות את זכות הטיעון.

לאור האמור וכיוון שזכות השימוע צריכה להינתן מראש ולא בדיעבד- אין לדון בעניין בפני בית הדין אלא יש להורות על ביטול ההחלטה ולהורות על השבתם של התובעיםים לרשימת המבוטחים של הנתבע. לחילופין, יש להורות על מתן זכות טיעון מחדש.

טענות הנתבע בתמצית:

הנתבע שלח את החלטתו מיום 12.2.12 , לכתובתו של התובעים, בדואר רשום .