חלאילה נ' גידאא ואח'

החלטה (בנושא הוצאות)

ביום 25.2.10 הציע ביהמ"ש קיום בדיקת פוליגרף מחייבת לנהגת התובע שהינה אשתו והצדדים הסכימו לכך. צוין מפורשות בהסכמה הדיונית כי אם תצא דוברת אמת, הנתבעת 2 תיקח אחריות ותשלם את הנזקים ואם תצא דוברת שקר, התביעה תדחה.

ביהמ"ש איפשר בהחלטתו מיום 25.2.10 לטעון לגבי הוצאות בהתאם לתוצאה, הייתי מצפה ממי שמסכים להסכם דיוני שכזה, שיעמוד מאחוריו. חרף זאת ולמרות שאשת התובע יצאה דוברת שקר בבדיקת פוליגרף מחייבת עמד התובע על ישיבת ביהמ"ש מיום 17.1.11 ואודה על האמת אינני מבין מדוע, שכן אפשרתי אם רצה בכך להעיד את עורך הבדיקה בביהמ"ש דבר שלמעשה ויתר עליו. העובדה שתביעתו נדחתה לאור ההסדר הדיוני אך שני עו"ד התייצבו לחינם מטעם הנתבע 1 והנתבעת 2, צריכה לעמוד לחובתו בפסיקה של הוצאות.

עוד יש לציין, כי לנתבע 1 נגרמו הוצאות לאור טענות הנתבעת 2, והוא נאלץ למרות שהיה ביטוח לפנות לעו"ד חיצוני עו"ד שהין שמן הסתם שירותיו אינם ניתנים בחינם.

לגבי עלות בדיקת הפוליגרף ששולמה ע"י הנתבעת 2, אינני מחייב את התובע לשאת בהוצאות בדיקה זו, וידע התובע כי חסד אני עושה איתו לאור התוצאה הקשה של דחיית תביעתו.

לגבי הוצאות המשפט ובמיוחד התייצבות הסרק לישיבה מיום 17.1.11 וגם כאן ידי לאור התוצאה אינה קשה על הדק ההוצאות, אני פוסק לחובת התובע הוצאות משפט כדלקמן:

לטובת ב"כ הנתבע 1 – עו"ד שהין סך של 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

לטובת ב"כ הנתבעת 2 – עו"ד דוננפלד סך של 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

סכומים אלה, בחיובים נפרדים ישלם התובע לנתבעים, תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כאמור בהוצאות הפוליגרף לא חייבתי את התובע.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: