חכמון נ' אדרי

פסק דין

1.זוהי תביעה, בגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבע, קבלן שיפוצים, לשלם לה סך 7,000₪, וזאת בגין נזקיה כתוצאה מעבודה לקויה שביצע הנתבע בדירתה ברחוב הנשיא בחדרה. התובעת הגישה בקשה לתקן את סכום התביעה, ולהעמידו על 11,000 ₪. לאור המסקנה אליה הגעתי, בקשה זו הפכה למיותרת.

2.לטענת התובעת, הזמינה היא מן הנתבע עבודות שיפוץ, לרבות ריצוף קרמיקה בכל חלקי הדירה, צביעת הבית, צביעת דלתות של החדרים ושל המקלחת ותיקון רטיבות חיצונית. לטענת התובעת, העבודה בוצעה ברמה ירודה, ולפיכך נאלצה היא לשכור שירותיהם של אנשי מקצוע לבצע את העבודות מחדש או לתקן את הליקויים.

3.בנוסף, טענה התובעת כי הנתבע "גנב" את הידיות לדלתות שהיא קנתה וכך היא נאלצה לקנות ידיות נוספות.

4.בכתב ההגנה, טען הנתבע גרסה אחרת; הוא טוען שהסכסוך אינו קשור כלל לאיכות העבודות שביצע, כי אם לרצון התובעת לנקום בו, וזאת על רקע מערכת יחסים אישית שהתפתחה בין הצדדים. לטענתו, מטרידה התובעת אותו ברחובות.

5.באשר לעבודות שביצע, טוען הנתבע כי הוא התחיל לבצע העבודות, כאשר הבית "היה הרוס" וקירותיו "מתפוררים". לטענתו, הוא ביצע את עבודות ה"שפכטל" בכל הקירות פעמיים והוא תיקן סדקים, הוא הדביק קרמיקה בכל הבית "כולל פנלים", צבע את כל הדלתות והחליף מנעולים והוא סתם את המרווחים בין אריחי הקרמיקה. לטענת הנתבע, הוא ביצע את העבודה על הצד הטוב ביותר ורק לאחר סיום העבודות ביקשה התובעת להחליף את צבע ה"רובה" לחום.

6.לטענת הנתבע, נותר לו לבצע העבודות שלהלן: החלפת מנעולים, תיקוני צבע בדלתות, צביעת קיר בטון חיצוני נגד רטיבות וכי זו היתה התובעת אשר לא התירה לו לסיים עבודות אלה.

7.לטענת הנתבע, התובעת גרמה לו נזקי רכוש והיא אף טענה כי הוא גנב לה את כרטיס האשראי, טענה שהתבררה, כך עפ"י הנטען, כתלונה סתמית.

הראיות

8.בעלי הדין העידו בפניי. כמו כן, העידו בפניי הגב' ליאת מלכי, עדת תביעה מטעם התובעת וכן מר בני סויסה, שהעיד מטעם הנתבע.

9.התובעת הגישה תמונות המתעדות את העבודות שביצע הנתבע (ת/1) ובנוסף חשבונית מס ע"ס 2,000 ₪, בגין "עבודות צבע בבית" וקבלה על תשלום סך 2,000 ₪ במזומן (ת/2). הנתבע הגיש כראיה מכתב שכתבה לו התובעת (נ/1).

המחלוקת

10.ניכר, כי לצד המחלוקת הנוגעת לעבודות שביצע הנתבע בבית התובעת, נטושות בין הצדדים מחלוקות אחרות. הדבר עולה מן הטענות שהטיחו הצדדים האחד במשנהו במהלך הדיון שהתקיים בפניי ואף מן המסמכים שהגישו.

11.המחלוקת הדורשת הכרעה היא - האם הוכיחה התובעת כי העבודות שביצע הנתבע בביתה, בוצעו באופן לקוי, וככל שהתשובה לכך חיובית- ומהו שיעור הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מכך.

12.אף שבבית המשפט לתביעות קטנות נהוג משטר ראיות גמיש, הרי גם כאן נשמר הכלל עתיק היומין, לפיו "המוציא מחברו עליו הראייה" ועל התובעת להוכיח את יסודות תביעתה הנ"ל.

הכרעה:

13.התובעת לא צרפה חוות דעת והיא ביקשה להוכיח נזקיה ע"י צירוף תמונות, מהן מבקשת היא ללמוד על קיום ליקויים בעבודות. עיינתי בתמונות ת/1 ומצאתי כי אכן ניתן לזהות בתמונות אריחי קרמיקה שהודבקו שלא באופן סימטרי – עם רובה שחוקה ועבודות צבע שנראות לא שלמות או שבוצעו באופן רשלני.

14.יחד עם זאת, בכל הכבוד הראוי, איני יכול לאמוד את עלות תיקון הליקויים המופיעים בתמונות (ואף הם הליקויים היחידים שהוכחו) איני יכול לסמוך על הצעת מחיר של מי שלא זומן למשפט.

15.אני מקבל את טענת התובעת, לפיה שילמה סך 2,000 ₪ בגין ביצוע עבודות צבע, אולם מעבר להוצאה זו איני פוסק לטובת התובעת כל הוצאה אחרת, וזאת מאחר ולא הוכח בפניי כי הוצאו הוצאות מעבר לסכום הנ"ל לצורך תיקון ליקויים או השלמת עבודות, ואף לא הוכח בפניי כי קיים צורך לבצע עבודות נוספות ומהו שיעור ההוצאות שעל התובעת להוציא לצורך תיקון הליקויים.

16.החלטתי לפסוק סך 2,000 ש"ח ממספר נימוקים; ראשית, האמנתי לתובעת כי הוצאה זו הוצאה לצורך צביעת הבית למרות שעל פי טענת הנתבע הוא ביצע את צביעת הבית במסגרת אותו שיפוץ; שנית, אף הנתבע הודה כי עבודות צבע טרם בוצעה במלואה, לרבות תיקוני צבע וצביעת קירות בטון חיצוניים; ושלישית, עולים מן התמונות ליקויים בעבודות הצבע.