חכים נ' עיריית גבעתיים

פסק דין

התובע הגיש תביעה נגד עיריית גבעתיים באשר לשני דוחות משנת 2007, אשר שולמו ע"י התובע בשנת 2009. העירייה נקטה בעיקול מיטלטלין ב-30.1.08, לטענת התובע למעלה מ-11 שנים לא פעלה הנתבעת בנושא הדוח ומייד פעלה בהליכי עיקול מבלי שהתריעה לפני כן במהלך כל אותם שנים. לפיכך, טוען התובע להתיישנות הקנס ולגבייה שלא כדין.

אף מבלי להתייחס לטענת העירייה באשר לפסק דין שאוליאן (ע"ר 3758/06) , אשר לטענת העירייה קובע כי מי ששילם התובע את הקנס –אין לחזור ולתבוע את השבתו שכן יש לראות בכך כאילו ויתר על רצונו להתדיין. אינני משוכנעת כי הלכה זו דומה לענייננו, ואולם כאמור אף מבלי להתייחס עניינית לטענה זו דין התביעה להידחות.

מדובר בקנסות שעל פי דוח העירייה נשלחו למענו של התובע מבלי שנטען כי מען זה לא נכון, החל משנת 2000 , 2001, 2004, 2006, וב-2008. הוצג בפניי אף אישור מסירה בדואר רשום בשנת 2006 אשר אותו קיבל התובע וחתם בכתב ידו, כי קיבל את אישור המסירה. כך שעל פניו הטענה כי לא נודע לתובע על חוב זה אלא משהגיעה דרישת העיקול, היא טענה שמתבררת כלא נכונה עובדתית. אינני סבורה כי על העירייה לשלוח את הודעות תשלום הקנס בדואר רשום דווקא, יש להסתפק בהצהרה על משלוח בדואר רגיל. דא עקא, בענייננו נשלחו מרבית ההודעות דווקא בדואר רשום שהעירייה הציגה על משלוח דבר דואר רשום, כששמו של התובע מופיע ברשימה מרוכזת יחד עם נמענים אחרים.

בנסיבות אלה, אינני יכולה לקבל את טענת התיישנות הקנס ואני מורה על דחיית התביעה. אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה