חכים נ' חב' לביטוח

החלטה

לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש") לפסילת חוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

רקע וטענות הצדדים

המבקש הגיש נגד הנתבעת (להלן: "המשיבה") תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות שתי תאונות דרכים שאירעו לו. הראשונה מיום 21.1.2007, שבה לטענתו הוא טולטל ונפגע בעמוד השדרה ובצוואר. ביום שלמחרת הוא פנה לבית החולים האנגלי בנצרת והתלונן על כאבי ראש, סחרחורת ורעשים באוזניים. הוא נבדק, טופל ושוחרר לביתו באותו יום עם הוראה להמשך מעקב רפואי ונטילת תרופות. התאונה השנייה אירעה ביום 8.9.2008, בעקבותיה הובהל התובע לבית חולים אנגלי בנצרת, שם אובחן כי הוא סובל, מהגבלה ניכרת בתנועות הגב והצוואר. התובע שוחרר לביתו עם הוראה להמשך מעקב רפואי.

בהחלטה מיום 14.7.2011 מונה ד"ר חנוך אלרן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנירולוגי (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 29.12.2011 קבע המומחה, כי לא נותרה למבקש נכות כלשהי עקב התאונות.

בבקשתו דנן עותר המבקש לפסילת חוות הדעת וזאת בעקבות עיון המומחה במכתב הפנייה של ב"כ המשיבה מיום 19.10.2011 (להלן:" המכתב") במסגרתו, הצביעה המשיבה על עובדות מוטעות, כביכול, לאירוע התאונה הראשונה, ועל ממצאים רפואיים שגויים ללא אסמכתאות או תיעוד רפואי כלשהו. לטענת המבקש, מדובר במסמך האסור להמצאה היות והוא מציג עובדות מוטעות וחד צדדיות שיש בהן, לכאורה, לפגום בשיקול דעת המומחה ובאובייקטיביות שלו בעת עריכת חוות הדעת. עוד נטען כי, במסגרת המכתב הפנתה המשיבה למומחה שאלות רפואיות המלוות במסקנות רפואיות שהסיקה על דעת עצמה, דבר האסור בתכלות האיסור. לגישת המבקש, מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין וגורם לעיוות דין, ועל כן יש להורות על פסילת את חוות הדעת.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המכתב נשלח לב"כ המבקש כ-70 ימים לפני מתן חוות הדעת, והוא התשהה בהגשת הבקשה עד לאחר קבלת חוות הדעת לידו. לטענתה, בית המשפט ינהג במשנה זהירות בבחינת בקשה לפסילת חוות דעת מומחה לאחר שתוכנה נודע למבקש. עוד ציינה המשיבה, כי בקשת המבקש הוגשה בחוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב שכן אותו נוסח של מכתב נשלח לשני מומחים רפואיים נוספים שמונו בתיק זה ושלגביהם לא העלה המבקש טענה כלשהי. המשיבה הוסיפה, כי היא עומדת מאחורי הטענה כי מדובר בתאונה קלה, זאת בהסתמך על הודעת המבקש במשטרה. ביחס לצירוף חשבונית עלות תיקון הרכב והעברתו למומחה, נטען כי מסמך זה הועבר גם על ידי המבקש לעיון המומחה. ביחס למידע אודות עברו הרפואי של המבקש טענה המשיבה, כי החומר צוטט מילה במילה מתיקו הרפואי של המבקש, והדבר אינו נופל בגדר "חוות דעת רפואית" האסורה בהמצאה.

דיון והכרעה

מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירור התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה. "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה. פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אינה עניין שבשגרה. נקודת המוצא היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו [ראו רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ.

אכזבה מחוות דעת המומחה בוודאי שאינה מהווה סיבה לדרוש את פסילת המומחה. ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נסקרו הקווים המנחים בנוגע לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ונקבע:

"נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן (ראו למשל ע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 17.7.1996)). יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006))."

המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים נקיטת הצעד החריג של פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. ראשית, אציין כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר שכן המכתב נשוא הדיון נשלח לב"כ המבקש כ-70 ימים לפני מתן חוות הדעת. יתרה מכך, אותו נוסח של מכתב נשלח לשני מומחים רפואיים שמונו לפני שמונה ד"ר אלרן, מבלי שהמבקש פצה פה בעניין זה. משום מה, הוא החליט, מסיבות השמורות עימו, להמתין ולהגיש את הבקשה רק לאחר שחוות דעת המומחה הומצאה לידי הצדדים. על כן, יש לנקוט במשנה זהירות בבחינת הסיבה העומדת בבסיס הבקשה לפסילת חוות הדעת, שכן "הנטייה של בית המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות דעתו, וכאשר תוכנה של חוות הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה" (רע"א 6234/09 חיות נ' הדר חברה לביטוח).

אוסיף עוד, כי התנהלות התובע מצביעה על חוסר תום לב בהגשת הבקשה. הוא המתין עד מתן חוות הדעת במטרה לעמוד על ממצאיה ומסקנותיה; היה ותיקבע נכות, הוא לא ינקוט בהליך כלשהו, היה ומסקנות המומחה בחוות הדעת לא יהיו לרוחו, הוא יגיש את בקשתו דנן לפסילת חוות הדעת. התנהלות זו מהווה, לטעמי, חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

שנית, אכן התנהגות המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתקנה 8 לתקנות המומחים, ומן הראוי היה שלא לצרף מכתב המפרט עובדות ונסיבות אודות אירוע התאונה עצמה או עלות תיקון הרכב, היות ופרטים אלה אינם נופלים בגדר "חומר רפואי" כמשמעותו בתקנה 8. כמו כן, המשיבה לא הייתה צריכה לפרט ולצטט במכתבה אמירות מתוך תיקו הרפואי של המבקש, ומן הראוי היה להעביר את המסמכים הרפואיים כחומר גלם ולהשאיר מלאכה זו למומחה, המסוגל לחלץ מתוך כלל החומר המוצב בפניו את החומר הרלוונטי לענייננו.

יחד עם זאת, כלל הוא כי לא כל מסמך האסור בהמצאה והמועבר לעיונו של המומחה יביא בהכרח לפסילת חוות הדעת. הנטל מוטל על המבקש לשכנע את בית המשפט כי המצאת המסמך "האסור" לעיון המומחה, עלולה לפגוע ולפגום בעצמאות שיקול דעת המומחה. לעניין זה ראו דברי כב' השופטת שטרסברגר- כהן ברע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303, בעמ' 307:

"נזדמן לי לתת דעתי לסוגיה שלפנינו במספר מקרים שבאו לפניי, וארשה לעצמי להתייחס לשניים מהם: בת"א (חי') 1342/89 [1] אמרתי, בין השאר:

יש לסמוך על נסיונו ועל הידע המקצועי של המומחה שידע לבדוק למיין ולסנן את האינפורמציה הנמסרת לו, על סמך בדיקות שהוא עורך, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו".

ראו גם בשא (חי') 343/06 "קרנית" נ' ח'טיב מוסטפא, ת.א. (ת"א) 80615/96 עדס איברהים נ' המגן חברה לביטוח בע"מ .

לעניינינו, מעיון בחוות הדעת עולה, כי היא מבוססת בעיקר על סמך התיעוד הרפואי שעמד בפני המומחה, הבדיקה הקלינית שערך המומחה למבקש ביום 14.11.2011, ועל האנמנזה כפי שנרשמה מפי התובע במעמד הבדיקה. לא שוכנעתי כי מכתבו של ב"כ המשיבה היווה גורם בעל משמעות רבה, או אפילו בעל משמעות כלשהי, בקביעת הממצאים והמסקנות שבחוות הדעת. בנסיבות אלו, אין מקום לחפסילת חוות הדעת.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה.