- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חיר נ' מ.י.ו. מחוזית לתכנון ובניה - צפון
|
ע"פ בית המשפט המחוזי חיפה |
25475-07-10
25.8.2010 |
|
בפני : אברהם אליקים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עאדל חיר |
: מ.י.ו. מחוזית לתכנון ובניה-צפון |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפניי ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש השלום בעכו (כב' השופט בנר), שניתן בת"פ 3871/06, ביום 20/06/10.
אזכיר את המסגרת הנורמטיבית ולפיה ביהמ"ש של ערכאת הערעור אינו מעמיד את העונש בשיעור שיש להעמידו לו היה מותב זה בערכאה הראשונה, אלא יש להתערב רק במקרים חריגים, בהם יש סטייה ניכרת מרמת הענישה הראויה.
בחנתי את טענות הצדדים ואת רמת הענישה, ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בגזר הדין שניתן על ידי בימ"ש קמא, אלא להיפך, הנני סבור כי בימ"ש קמא הקל עם המערער.
אדגיש כי בתיק זה לא מדובר בעבירות תכנון ובנייה, אלא בשלושה אישומים של אי קיום צו שיפוטי, צו שניתן בשנת 2004 בשתי ערכאות שונות, ולכך אוסיף כי המבנה נשוא המחלוקת הוא מבנה קשיח, בשטח של 750 מטר שנבנה על קרקע חקלאית ונעשה בו שימוש אסור, דהיינו ניהול עסק מסחרי בניגוד לצו איסור שימוש.
הענישה בהתאם להנחיית ביהמ"ש העליון במקרים מסוג זה, חייבת להיות ענישה חמורה. אפנה למשל לע"פ 9178/85, הוועדה המקומית נגד אבו-נינר, או רע"פ 500/07, נאסר נ' מדינת ישראל. ביהמ"ש העליון קבע זה מכבר כי בעבירות של הפרת צווים שיפוטיים בתחום התכנון והבנייה, מן הראוי ככלל להטיל עונשי מאסר בפועל.
הטענה המרכזית, אותה מעלה המערער להגנתו בפניי ואותה העלה בפני בימ"ש קמא, הינה טענה בדבר הבטחה שלטונית או מצג מטעם הרשויות, אשר גרם לו להפר את אותם צווים בתום לב, לטענתו.
אדגיש כי בימ"ש קמא דן בטענה זו, ואפנה לניתוח הטענה בגזר הדין בעמוד 13, סעיף 8, ואי קבלת הטענה מנימוקים ראויים בעיניי, כמפורט בעמוד 15, סעיף 4.
לא ייתכן כי המערער, שקיבל למשל פסק דין של ביהמ"ש העליון, המורה לו מתי עליו להרוס את הטעון הריסה, יעדיף הסברים או רמזים שיסתרו את האמור באותו פסק דין, ויותיר פסק דין משנת 2004 כאבן שאין לה הופכין עד היום.
תמוהה לא פחות בעיניי, מדוע מלין המערער על גובה ההתחייבות שחויב להתחייב ולא לעבור על החוק. מי שמוטרד מהתחייבות שלא לעבור על החוק, כנראה שטרם הפנים את חובתו לקיים את החוק. גם בגובה הקנס שחולק לתשלומים, לא מצאתי כל סטייה מרמת הענישה הראויה, ואזכיר כי בימ"ש קמא איפשר למערער לשלם את הקנס ב-50 תשלומים שווים.
לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הערעור.
ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תש"ע, 25/08/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם אליקים, שופט
הוקלד על ידי: דיקלה זוהר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
