חיננזון נ' פריאנטה ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 5.11.12 (כב' השופט משה סובל).

בהחלטה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירב כפיר מיום 16.7.12.

תיק ההוצאה לפועל הנ"ל נפתח על ידי המשיבים 4 לביצוע פסק דין כספי שניתן כנגד המבקש. המשיב 2 מונה ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים) למימוש זכויות המבקש בנכס של המבקש. כמו כן מונה המשיב 3 ככונס נכסים נוסף על זכויות המבקש בנכס, מטעם בנק לאומי למשכנתאות לשם מימוש משכנתא בתיק הוצאה לפועל נוסף. במסגרת ההליך נערכה התמחרות בה זכו המשיבים 1 (להלן: "הרוכשים"). ביום 16.6.11 נחתם בין הרוכשים לבין כונס הנכסים הסכם למכירת הנכס וביום 13.9.11 אישרה רשמת ההוצאה לפועל את הסכם המכר.

ביום 1.2.12 - לאחר שהרוכשים שילמו חלק מסכום התמורה בהתאם להוראות ההסכם - הגישו הרוכשים בתיק ההוצאה לפועל בקשה להאריך את מועד תשלום יתרת התמורה שנקבעה על פי ההסכם לתשלום, לפי טענתם, לחודש פברואר 2012, וזאת עד למתן הכרעה בבר"ע שהגיש המבקש שעניינה ביטול ההתמחרות. כונסי הנכסים הסכימו לבקשה. ב- 5.2012, בטרם הוכרעה הבר"ע הנ"ל ובטרם ניתנה החלטה בעניין בקשתם להאריך את מועד התשלום, הגישו הרוכשים בקשה נוספת להארכת מועד התשלום וזאת עד למתן הכרעה בבר"ע הנ"ל של המבקש ובבר"ע נוספת שהגיש המבקש על החלטה בעניין אישור המכר. בבקשתם טענו הרוכשים שנוכח העובדה שתלויות בקשות רשות הערעור הנ"ל שעלולות להביא לביטול המכר והעובדה שהוטלו אצלם עיקולים על כספים המגיעים למבקש בתיקי הוצל"פ אחרים הם מבקשים לדחות את תשלום יתרת התמורה על למתן החלטה בבקשות רשות הערעור הנ"ל. המבקש התנגד לבקשות.

ביום 16.7.12 דחתה כב' הרשמת כפיר את בקשת הרוכשים הנ"ל להארכת מועד תשלום יתרת התמורה אך הורתה לרוכשים לשלם את יתרת התמורה בתוך 10 ימים בתוספת ריבית בשיעור שהיתה מתקבלת בחשבון הנאמנות של כונס הנכסים במהלך תקופת ההארכה כאמור בהסכמתו הראשונית של כונס הנכסים. יחד עם זאת קבעה כב' הרשמת שהיא אינה מקבל את בקשת המבקש להורות - נוכח דחיית התשלום על ידי הרוכשים משך 8 חודשים - "על הפרת הסכם המכר וביטולו", וגם לא קיבלה את טענתו לחייב את הרוכשים בתשלום הפיצוי המוסכם (על סך 925,000 ₪). כמו כן דחתה כב' הרשמת את טענת המבקש לפיה העיקולים שהוטלו אצל הרוכשים על ידי צדדים שלישיים חלים על התשלומים שעל הרוכשים להעביר לכונס הנכסים וכן דחתה את טענתו לפיה על הרוכשים לשלם בנוסף לסכום התמורה את סכום העיקולים שהוטלו על ידי צדדים שלישיים.

על פי טענת המשיבים שלא נסתרה שולמה יתרת התמורה על ידי הרוכשים בתוספת הריבית בהתאם למועדים שקבעה כב' הרשמת בהחלטתה הנ"ל.

על החלטת כב' הרשמת השיג המבקש בבית משפט קמא, אשר בהחלטה נושא הבר"ע שלפני דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטות הנ"ל, בתגובות המשיבים לבר"ע ובתשובת המבקש לתגובות המשיבים, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

עיקר טענות המבקש לפיהן יש לבטל את הסכם המכר בגין הפרת הרוכשים את ההסכם ולפסוק פיצוי מוסכם ותרופות הנובעות מהפרת ההסכם, נסמכות על עילות שמקורן בדיני החוזים ובפן ההסכמי.

ספק אם רשמת ההוצאה לפועל מוסמכת לקבוע ממצאים לעניין הפרת חוזה המכר ולפסוק תרופות בגין הפרתו, דומה שדרך המלך בכגון דא היא בהגשת תובענה לבית המשפט המוסמך. ברם, משהניח המבקש טענות אלה לפיתחה לא נמצאה בהחלטתה נושא הבר'ע הדוחה טענות המבקש בדבר הפרת ההסכם אי סבירות המחייבת התערבות זאת בהכירה היטב את הענין שלפניה.

כפי שציין כב' השופט סובל מדובר בהסכם שכבר בוצע, הרוכשים השלימו בינתיים את מלוא התמורה בתוספת הריבית כפי שקבעה כב' הרשמת.

לא ראיתי מטענות המבקש בבר"ע נימוק של ממש איזה נזק - אשר אינו בא לידי תיקון בפסיקת הריבית כפי שקבעה כב' הרשמת - ואשר נגרם לו כתוצאה מדחיית מועד תשלום יתרת התמורה.

כמו כן, מטענות המשיבים שהועלו לפני כב' הרשמת בעניין זה ולא נסתרו עולה על פניו שלא חל עיכוב או נגרמה פגיעה מהותית בהליך המכירה של הנכס כתוצאה מדחיית תשלום יתרת התמורה (אלא שהליך העברת הזכויות התעכב בשל סיבות אחרת).

עוד טוען המבקש בבר"ע שקיימים עיקולים שהוטלו על ידי צדדים שלישיים על תשלומים שהיה על הרוכשים לשלם לכונס הנכסים. אלא שטענות אלו אינן רלוונטיות למסגרת הדיון, ובהינתן העובדה שמלוא התמורה כבר שולמה והכספים ממילא הועברו לכונס הנכסים, מה גם שהמבקש לא הבהיר מה הרלוונטיות של טענות אלו וכאשר מדובר בעניין של צדדים שלישיים.

טענת המבקש בבר"ע לפיה ניתן היה לקבל עבור הנכס תמורה גבוהה יותר משנקבעה בהסכם המכר מאחר ומחירי הנדל"ן עלו במהלך תקופת דחיית התשלום - לא נטענה לפני כב' הרשמת כפיר, ואין מקום להעלות במסגרת זו טענות עובדתיות חדשות הזקוקות לליבון עובדתי. מה גם שטענה דומה נטענה על ידו בעבר במסגרת הליכי ערעור על החלטות קודמות של רשמת ההוצל"פ בעניין ההתמחרות ונדחתה שם לגופו של עניין (ראו רע"א 35895-07-11 מיום 30.5.12), ולא ניתן לדון בה מחדש באותן נסיבות.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם 2,500 ₪ לכל קבוצת משיבים שהגישה תגובה לבר"ע. הערבון שהופקד יחולט על פירותיו על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.