חימי נ' חצרוני

פסק דין

1. באוגוסט 2009 הנתבע קיבל על עצמו לבצע עבודה בביתו של התובע בכיסוי פרגולה קיימת ומספר עבודות נוספות תמורת 22,144 ₪. העבודות היו מפורטות בהצעת עבודה מס' 466 מיום 18.8.09 . דובר בסוכך באורך 6 .9 מטר ורוחב של 4.5 מטר.

לטענת התובע הנתבע התחיל בביצוע העבודה, אשר לקח לו יותר מ- 5 חודשים להשלים.

התובע אף הבחין בתחילת העבודה שהנתבע לא הכין את התשתית בצורה ראויה, אך הנתבע שכנע אותו "שהכל יהיה בסדר" (עמ' 1 שורה 12).

התובע שילם לנתבע 16,000 ₪ על חשבון העבודה, אולם התברר כאשר הגשמים באו שעבודתו של הנתבע לקויה:

"כל המים נכנסו למרפסת. יש לי דירה במרתף. הייתי צריך להוציא כל הלילה את המים. פניתי אליו שיתקן. בא לא תיקן. עוד פעם. עד שלא בא. מתי הגיע אלי? כשקיבל את התביעה."

(עמ' 1 שורות 13-16).

2.על סמך העובדות המפורטות בסעיף 1 דלעיל, התובע עותר לקבל את כספו בחזרה, 16,000 ₪ , ושעל הנתבע לפרק את כל הסוכך ולהרכיבו מחדש או לחילופין שהנתבע ישלם לקבלן אחר לבצע את העבודה המוזמנת.

3.הנתבע לדבריו לא הגיש כתב הגנה "כי היו לו אירועים מאד משמחים", קרי: התחתן.

כללית מדברי הנתבע, ברור שאין מחלוקת שהעבודה הייתה פגומה.

"אני לא חולק על דברים שאברהם אמר שהוא סבל. אני מכבד אותו... עשיתי עבודה מקצועית, יכול להיות שבגג שגיתי. אמרתי לו שאני רוצה לתקן והוא לא נתן לי."

(עמ' 1 שורה 27, עמ' 2 שורה 1)

4.בשיחה שהתנהלה לפני הדיון בפניי, התברר שהוצע לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪ אם כי הנתבע טען שלא הוא הציע את הכסף אלא אשתו. הנתבע חזר ואמר שהוא מוכן לתקן את העבודה.

5.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א.שוכנעתי כי התובע צודק בטענתו שדובר בבניה לקויה. עובדה היא שהנתבע לא עתר בפני עבור יתרת התשלום המגיעה לו.

ב.לנתבע ניתנו הזדמנויות לתקן את העבודה אך לא הצליח בכך ולכן התובע אינו מעוניין שהנתבע ינסה שוב לתקן את העבודה.

ג.התרופה הנכונה בתיק זה הינו פיצוי כספי בלבד.

בהתחשב בכל הראיות, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע 12,000 ₪ ועוד 500 ₪ עבור הוצאות הדיון.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"א, 26 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.