חילוט עירבון כאשר עיקול אושר במעמד הצדדים ינתן כחריג שבחריג

לפניי בקשה מטעם המבקשת לחילוט ערבון בסך של 15,000 ₪ שהפקידה המשיבה בקופת בית המשפט כתנאי למתן צו עיקול זמני שהוצא ע"י בית המשפט לבקשתה כנגד יורשי בעלה של המבקשת ואשר פקע עם דחית תביעתה של המשיבה כנגד יורשי בעלה של המבקשת.

הצדדים להליך הגישו תביעות כספיות הדדיות הנוגעות להסכם שותפות שנכרת בין הצדדים ביום 31/12/08 או בסמוך לכך. המשיבה הגישה באפריל 2011 תביעה בסך של 659,024 ₪ נגד אריה יונגר ז"ל ואילו הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך של 839,707 ₪.

ביום 13.2.2014 המשיבה הגישה בקשה להטלת עיקול זמני על נכס הנתבע (להלן- "בקשת העיקול") בנימוק שכחצי שנה טרם הגשת הבקשה הופיע הנתבע לדיון מקדמי, שבסופו נמסר כי המשיב חולה במחלה קשה ובסמוך להגשת הבקשה נודע למשיבה כי הנתבע נפטר, ולביהמ"ש הוגשה בקשה לשינוי שם הנתבע בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד. לטענת המשיבה, המצב החדש שנוצר עקב פטירתו של הנתבע מחייב הטלת עיקול זמני על חלקו בדירת מגוריו.

ביום 13.2.2014 נעתר כב' הרשם אריה ביטון לבקשת העיקול, ונתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד (להלן – "צו העיקול"), בהתאם להוראת תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות"), ובכפוף לצו העיקול- נוסף על ההתחייבות העצמית, הורה הרשם להמצאת ערובות כדלקמן:

1. ערבות צד ג' על סך 75,000 ₪ צמודת מדד, כאמור בתקנה 364(ב) לתקנות.

2. עירבון על סך 15,000 ₪ צמוד מדד , כאמור בתקנה 364(ב) לתקנות.

העירבון הופקד ביום 9.2.2014 על דרך הפקדת ערבות בנקאית.

ביום 24.3.2014 הגישה המבקשת בקשה להורות כי העיקול הזמני פקע ו/או לביטול עיקול זמני והעלתה טענות לעניין תקינות הערובות שהעמידה המשיבה.

ביום 2.4.2014 התקיים דיון בפני כב' הרשם בתוארו דאז אריה ביטון שדחה בקשת המקשת והותיר העיקול על כנו.