חיימוב נ' יאגודייב ואח'

פסק דין

מבוא

1. תביעה ותביעה שכנגד בגין אירועי יום 7.4.2000.

התובע טוען כי במועד האמור, הגיע לחנות המנוהלת על ידי הנתבעים, על מנת לשלם חוב כספי וכי אז תקף אותו הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), וגרם לחבלה בעינו הימנית.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע וכנגד אביו, הנתבע מס' 2, שהינו הבעלים ומנהל החנות בה עבד הנתבע.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד כנגד התובע במסגרתה טען כי התובע הוא זה שתקף אותו וגרם לפגיעה בידו.

נסיבות האירוע

2.התובע ציין בתצהירו כדלקמן: "בתאריך 7/4/00 בשעות הבוקר המוקדמות, נכנסתי לחנות טכסטיל הידועה בשם "קרנו" ברח' סמטת בית הבד 3 בתל-אביב (להלן: "החנות") כדי לשלם חוב בסך של כ- 1,500 ₪ (להלן: "החוב") למר מרק יוגדייב הוא הנתבע 1 (להלן: "הנתבע 1").

בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעתי זו החנות היתה בבעלותו של מר בוריס יאוגודייב הוא נתבע 2 (להלן: "נתבע 2") אשר העסיק את הנתבע 1.

לאחר ששילמתי לנתבע 1 את החוב הנתבע 2 נכנס לפתע לחנות והחל לצעוק עליי ולקלל אותי.

לפתע, למרות שלא הגבתי לצעקות ולקללות וללא כל סיבה, הנתבע 1 תקף אותי ונתן לי אגרוף בעיני הימנית". (סעיף 3א-ד לתצהיר ת/1).

בחקירתו הנגדית שב התובע והעיד: "... הייתי חייב לבן אדם ובאתי לשלם חוב וקיבלתי מכה אחרי ששילמתי את החוב. אף אחד לא הזמין אותי, באתי לבד לשלם את החוב שהיה לי" (עמ' 9 לפרוטוקול).

3.בו ביום, התובע הגיש תלונה למשטרה בגין מעשה תקיפה. בהודעה למשטרה, מסר התובע: "אני הייתי עם האיש הזה בעסקי בגדים. לפני שנה. אני לא חייב לו שום דבר וכיום באתי אליו על מנת לחדש את הקשר המסחרי... ללא סיבה לפתע התנפל עלי הכניס לי אגרוף לעין..." (ראה הודעת התובע, מיום 7.4.00 שעה 8:50).

מאוחר יותר באותו יום, בשעה 22:20, מסר התובע הודעה נוספת בה ציין כי בזמן שהיה בטיפול רפואי, בבית חולים איכילוב, הגיע הנתבע ואמר לו "אם אתה מגיש תלונה במשטרה תיזהר...".

התובע הוסיף והעיד כי מספר ימים לאחר מכן, הגיע הנתבע, מלווה באחיו ובעוד בן משפחה, לביתו שבבאר שבע שכן "הוא רצה לגמור התיק בשלום" (עמ' 14 לפרוטוקול). התובע ציין כי הקליט את השיחה שנערכה בביתו וצרף את התמליל לתצהירו. כן העיד מטעם התובע עורך התמליל, מר פבל יארצב.

4.גרסת הנתבע, שונה בתכלית. הנתבע ציין בתצהירו, כדלקמן: "בתאריך 7.4.00 נכנס הנתבע שכנגד, מר בוריס חיימוב (להלן: "הנתבע") ביוזמתו ועל דעתו לחנות ונטל בכח סחורה מהחנות מבלי לשלם עליה. ברצותי למנוע זאת וליטול בחזרה את הסחורה הותקפתי על ידי הנתבע וכתוצאה מכך נגרם לי שבר בכף ידי הימנית..." (סעיף 3 לתצהיר נ/2).

בחקירתו הנגדית, נשאל הנתבע האם נכון שנתן לתובע אגרוף והשיב: "בשפה הפשוטה שלי, הלקוח הזה חייב לי כסף, הוא בעל החנות ואבא שלי אחרי צנטור אחרי בית חולים... הלקוח הזה, בוריס בא אלי לחנות ואמרתי לו בוא תשלם תגמור חשבון והוא אמר לי בוא נתחיל לעבוד שוב, בחר סחורה בשקית ומשכתי ממנו את השקית והוא נתן לי שתי מכות בפינה של השולחן והיה לו מאוד כואב, נשברו לי 2 אצבעות ונתתי נגיחה עם הראש שלי ונפלתי בתוך העין שלו. זו היתה הגנה עצמית וזה לא שהלכתי אליו לחנות או הביתה, הוא בא אלי לחנות שאני עובד שכיר אצל אבא שלי" (עמ' 22 לפרוטוקול).

הנתבע נשאל אם הגיש תלונה במשטרה והשיב: "לא. אצל בוכרים לא הולכים אצלנו למשטרה, מה שקורה לא הולכים למשטרה גם אם היה סכין. אני לא יודע מאיפה הבוכרי הזה יצא. יש כל מיני אזורים" (עמ' 22 לפרוטוקול). בהמשך, הודה הנתבע כי לאחר שזומן למשטרה, בעקבות התלונה שהוגשה על ידי התובע, הגיש גם הוא תלונה.

בניגוד לאמור בסעיף 4 לתצהירו כי בגין אירוע התקיפה, הוגש כנגד התובע כתב אישום הודה הנתבע בחקירתו הנגדית שלא ראה כתב אישום שהוגש כנגד התובע והבהיר כי הוגש נגדו כתב אישום אך התובע, שזומן להעיד במסגרת ההליך הפלילי, לא הגיע לדיונים והוא "יצא זכאי" (עמ' 22 לפרוטוקול).

הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי הגיע לבקר את התובע, בבית החולים ולדבריו עשה כן: "כי גם הוא נדפק, הלכתי לראות מה קורה עם העין שלו... אנו דואגים אחד לשני פה. בוכרי לבוכרי מה יש בזה? אבל אנו לא הולכים למשטרה" (עמ' 25 לפרוטוקול). הנתבע הוסיף ואישר כי לאחר כשבועיים, ביקר ביחד עם שניים אחרים, בביתו של התובע ואף הודה כי אמר לתובע, באותה שיחה: "עכשיו אני באתי לגמור בשלום כדי שתוציא את התיק מהמשטרה, בשביל זה באתי ולא בשביל משהו אחר" והוסיף והסביר כי: "נכון אצלנו לא הולכים למשטרה. בשביל משטרה אני צריך עו"ד וגם הוא וזה עולה כסף, למה לבזבז כסף סתם? הוא תבע אותי ראשון במשטרה ולכן אמרתי לו תוציא את זה מהמשטרה" (עמ' 25 לפרוטוקול).