חיים(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט אבו טהה) בתיק ב"ש 11599/09, מיום 11.1.10, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר באופן חלקי, כך שהוערר יופנה לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מעצר בעניינו.

ראיות לכאורה

ב"כ העורר טען לכרסום משמעותי בראיות לכאורה. לטענתו, הסוכנת חזרה להשתמש בסמים בתוך תקופת ההפרה ואף ביצעה עבירות סחר בסם, הסוכנת סובלת מבעיות בזכרון, העורר לא היה יעד מיעדי הסוכנת, אלא היה בביתו של היעד המקורי כטענת הסוכנת. כן טען הסניגור לכרסום בראיות, בכך שלמעט דברי הסוכנת, לא הוצגה כל ראיה אובייקטיבית כגון צילום או הקלטה, למרות ששני אמצעים אלה ננקטו במהלך העסקה, אשר קושרת את העורר לעסקה.

איני מקבלת את הטענה כי עצם חזרתה של הסוכנת לשימוש בסמים, מהווה כשלעצמו כרסום בתשתית הראייתית. יכול עד במשפט להיות נרקומן ואין בכך כשלעצמו, כדי לפגוע או לכרסם בעדותו, לצורך הליך המעצר. לפיכך, עצם חזרתה של הסוכנת לשימוש בסמים, חזרה שאגב לטעמי היא מובנת מאליה ולא ניתן לצפות לשום דבר אחר, בהינתן סוכנת שיצאה מגמילה יומיים קודם להפעלתה, אינה פוגמת בטיב הודעתה.

אין גם בחומר הראיות כל אינידקציה המצביעה על בעיות בזיכרון, בוודאי לא בזיכרון לטווח קצר, או על אינטרס כלשהו להפליל את העורר.

הטעם לקבלתו החלקית של הערר, נעוץ בעמדת הפסיקה ביחס להרשעה על סמך עדותו של סוכן כעדות יחידה. הגם שהפסיקה לא פסלה הרשעה כאמור, הרי שככל שמדובר בהסתמכות על עדותו של סוכן, נדרשת תמיכה ראייתית. אני מפנה בעניין זה לע"פ 4029/98, חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, אשר אליו הפנה הסניגור וכן לבש"פ 8637/96, חיג'אזי נ' מדינת ישראל ובש"פ 11416/05, כללאב נ' מדינת ישראל. בכל אחת מהחלטות אלה, עוסק בית המשפט העליון בעדותו של סוכן כעדות יחידה וקובע כי יש להיזהר מעדות שכזו וראוי לסמוך את ההרשעה גם על ראיות חיצוניות.

כאשר משקללים את עמדת הפסיקה באשר להרשעה, להליך המעצר, הרי שהגם שדי בהודעתה של הסוכנת, לצורך הרשעה, הרי שזוהי עדות פחות מוצקה, וידרש חיזוק כלשהו שיתכן וימצא ויתכן שלאו. השקלול הנכון לטעמי אשר יביא לידי ביטוי את החולשה הנ"ל, יהיה הפנייתו של העורר לשירות המבחן ונסיון לשקול חלופה, מקום שנוכח סוג העבירה ונסיבותיו האישיות של העורר, לא היה מקום לשקול.

איני רומזת כי בכל מקרה יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, שכן, יתכן ולא ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו בכל חלופה. יחד עם זאת, הפנייתו לתסקיר ושקילת החלופה בנפש חפצה, הינה הגישה הנכונה בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני מורה כי שירות המבחן יכין תסקיר מעצר בעניינו של העורר וזאת תוך 14 יום מהיום. בית משפט קמא יקבע דיון נוסף בעניינו של העורר, בסיום תקופה זו.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

טלי חימוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: