חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חיים נ' עיריית י-ם

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3760-09
25.3.2010
בפני :
ארנון דראל

- נגד -
:
כרמלה חיים ע"י ב"כ עו"ד ב' ארד
:
עיריית י רושלים ע"י ב"כ עו"ד א' גדות
פסק-דין

פסק דין

התובעת, ילידת 1952, יצאה ביום 18.1.07 בשעות הערב מביתה לכיוון מכולת אשפה הנמצאת בסמוך ובדרך נתקלה בעמוד בטון שבור שהיה מוטל על הדרך. היא נחבלה בכף הרגל.

לטענת התובעת התרשלה העירייה. התובעת מתארת כי העמוד שהיה מונח נפל ממקומו עוד קודם לכן והוחזר למקומו על ידי העירייה. ככל הנראה בוצע התיקון באופן לקוי וכך נמצא כי העמוד נפל פעם נוספת והיא נתקלה בו ונפלה.

לאחר האירוע נבדקה התובעת על ידי האורטופד, ד"ר שי קאופמן, שלא מצא כי נותרה נכות צמיתה וכי בדיקתה הגופנית תקינה לחלוטין. הממצא שמצא בבדיקתו היה כי הייתה תלישה של מחצית מצפורן הבוהן. עוד צרפה התובעת תיעוד רפואי המתאר את הטיפול שניתן לה.

הנתבעת חולקת על חבותה. היא טוענת כי לא מוטלת עליה אחריות ולחילופין כי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי. הנתבעת מאשרת כי אכן העמוד תוקן פעם אחת לפני התאונה והדבר אף עולה מהתמונות שהציגו הצדדים.

משסיום התיק בהסדר לא הסתייע הסכימו הצדדים לוותר על חקירתה הנגדית של התובעת ולסכם את טענותיהם. התובעת מבקשת להכיר באחריות המלאה של העירייה ולפסוק לה פיצוי עבור נזק לא ממוני, עזרה והוצאות. את הנזק שנגרם מעריכה התובעת בסכום של 25,000 ₪ לפחות. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה, לחילופין להפחית בגין אשם תורם ובכל מקרה מעריכה את סכום הנזק בלא יותר מ- 5,000 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני פוסק לתובעת פיצוי בסכום של 15,000 ₪. בקביעת הסכום הבאתי בחשבון את השיקולים הבאים:

א.אני סבור כי בנסיבות המיוחדות של המקרה שבהן תוקן העמוד לפני שאירעה התאונה ואז נפל שוב מסתבר יותר כי הנפילה החוזרת היא תוצאה של רשלנות מצד העירייה ונובעת מכך שהתיקון שנעשה לא היה מספק. לפיכך, יש מקום להטלת אחריות על העירייה.

ב.איני סבור כי יש מקום להטלת אשם תורם ובכל מקרה מדובר לכל היותר באשם תורם מזערי שכן האשם המוסרי הדבק בנתבעת בשל התיקון הלקוי רב מזה המוטל על התובעת שהלכה ברחובה של עיר מבלי להבחין במפגע שהוסתר לטענתה על ידי רכב חונה.

ג.בכל הנוגע לנזק – המדובר בפגיעה קלה יחסית שגרמה למספר ביקורים אצל רופאים, רגישות שנמשכה כשנה, כאבים וצורך בטיפולים. בהינתן כל אלה הרי שהסכום שנפסק מבטא את הנזק שנגרם (נזק לא ממוני וכן סכום נוסף עבור עזרה והוצאות) בהפחתת אשם תורם מזערי.

7.לסיכום, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 15,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בגובה של 17.5% ומס ערך מוסף, החזר האגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך והסכום ששולם לד"ר קאופמן, ככל ששולם. הוצאות המשפט ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן.

ניתן היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>