חיטרוב נ' שמשילאשוילי ואח'

החלטה

1.ביום 23.4.12, נערך ביקור במקום המחלוקת בין הצדדים.

בביקור נכחו התובע ובא כוחו עו"ד גרגורי גיימן וכן הנתבע 2 וב"כ הנתבעים עו"ד חמוד חמוד.

הביקור נערך על פי הסכמה דיונית מיום 19.4.12, על פיה יערך ביקור במקום ועל פיו תינתן החלטה בבקשה לצו המניעה הזמני.

2.בתיק זה תבע התובע סילוק ידם של הנתבעים מחלקים מחלקת אדמה שרכש. לשיטתו הגדרות שהקימו הנתבעים לפני שנים, עוד בטרם רכש את המקרקעין, פולשים לתוך חלקת המקרקעין שלו.

3.עוד התביעה מתבררת, התובע החל לבצע עבודות בניה. הנתבע 2 הגיש בקשה לצו מניעה זמני שיאסור עליו לבצע כל עבודות בניה במקום. בהחלטה מנומקת מיום 29.11.10, ניתן על ידי צו מניעה ארעי האוסר על התובע לבצע עובדות בניה כאמור שכן מדובר בשינוי המצב הקיים.

4. לאחר דיונים שונים, ולאחר בקשת התבוע לעיון חזור בואתה החלטה, נוכח הודעתו כי הוא מצמצם את תוכנית הבניה שלו בשלב זה לתחום המקרקעין אשר אינו שנוי במחלוקת. בהחלטה מיום 13.3.12, קבעתי כי איני מוצאת עילה להגבלת התובע בבניה , כפוף לקיומו של היתר בניה כדין, בתחום המקרקעין אשר אינו שנוי במחלוקת. לפיכך, באותה החלטה נקבע כי צו המניעה מצומצם באופן שאוסר על התובע לבצע כל בניה מעבר לקו הגבול אשר היה קיים בין הצדדים במעמד רכישת הדירה על ידי התובע.

5.ביום 17.4.12, הגיש הנתבע 2 בקשה לבית המשפט שעניינה כי על אף האמור בהחלטת בית המשפט פולשת הבניה שמבצע התובע לתוך חלקתו. בהחלטה מאותו היום נקבע על ידי כי ניתן צו ארעי האוסר על התובע לבנות עד למרחק של 0.5 מטר מקו הגבול הקיים, כאמור לעיל, בין החלקות.

6.בדיון שהתקיים ביום 19.4.12 חלקו הצדדים זה על זה האם הבניה אכן פולשת לחלקתו הנוכחית של הנתבע 2 והאם התמונות שצילם המציגות פלישה שכזו אינן תלויות בזווית הצילום. לפיכך הסכימו הצדדים כי ביום 23.4.12, יערך על ידי ביקור במקום ועל פי התרשמותי תינתן החלטה.

7.ביקור במקום אכן נערך. יש לציין כי חלקתו של הנתבע 2 הינה עורפית לביתו של התובע, ביחס לכביש. בין החלקות ישנה חומת אבן נמוכה יחסית ועליה גדר לבנה דקה מעץ או מחומר אחר. גדר העץ צרה מחומת האבן. התובע בונה קומה שניה ששטחה גדול יותר מן הקומה הראשונה, לפחות בכיוון חלקתו של הנתבע 2,, כך שחלק מן הקומה השניה מצוי "באוויר", מבלי שמתחת לאותו החלק יש קומה תחתונה.

לעניות דעתי, למראית עין ניתן היה להתרשם מייד כי החלק הקיצוני של אותה קומה שנייה מצוי מעל לגדר ולחומה המפרידות ואף פולש לתוך חלקתו של הנתבע 2.

8.התובע ביקש להוכיח כי לא כך הדבר. ראשית טען כי הגבול צריך להיקבע על פי קצה חומת האבן לכיוון חלקתו של הנתבע 2 ולא על פי הגדר הלבנה. יש לדחות טענה זו , לפחות בשלב זה בו טרם הוכרע הגבול בין החלקות ולקבוע כי לצורך ההתדיינות הגבול הקיים הינו אמצע חומת האבן.

שנית, הרים קרש עץ הצמיד חלקו האחד לקצה הבניה וחלקו האחר לחומת האבן. ניתן היה לראות בברור כי הקרש עומד באלכסון. שכן לא ניתן היה להצמיד את הקרש לבניה אלא כאשר הקרש נגע בחומה נוצרה זווית בין הקרש לקיר שנבנה. לפיכך, הבניה פולשת לחלקתו הנוכחית של הנתבע 2 ומפרה את צו המניעה זמני אשר ניתן.

9.לא מדובר בפלישה לעומק רב, לא אוכל לקבוע ללא מדידה את עומק הפלישה. לפיכך, בשלב זה אין להורות על הריסת הפלישה. אולם, תו המניעה הארעי האוסר על בנהי במרחק של 0.5. מ' מקו הגבול הנוכחי, קרי אמצע חומת האבן, יהפך לצו מניעה זמני, עד גמר הדיון בתביעה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ב, 24 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: