חיוב רטרואקטיבי במזונות ילדים – מה בין אם שזנה את ילדיה לפורע חוב חברו?
|
תיק רבני בית דין רבני גדול ירושלים |
1117636-2
15.7.2019 |
|
בפני הדיינים: 1. הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו - נשיא 2. הרב אליעזר איגרא 3. הרב א' אהרן כץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערת: פלונית עו"ד הגר קליין |
המשיב: פלוני |
| פסק דין | |
לפנינו ערעור על סעיף ב' בפסיקת בית הדין האזורי (שניתנה ביום כ' באדר א' התשע"ט – 25.2.2019) כדלהלן: "בנוגע לתביעת האישה לפסיקת מזונות עבר: התביעה נדחית".
פרטי המקרה
בי"ט בתמוז תשע"ו (25.7.2016) הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני. בתאריך ט' באלול תשע"ו (12.9.2016) הגיש האב תביעה כרוכה לבית הדין, במסגרתה ביקש לקבוע לו חיוב מזונות לקטינים בסך 1,000 ש"ח.
בח' בתשרי תשע"ז (10.10.2016) הגישה האם לבית המשפט תובענה למשמורת ילדים ומזונות בטענה שהאב הגיש את תביעתו לבית הדין לאחר המועד. לאחר מתן החלטת סמכות מבית המשפט המפנה אותה לבית הדין הגישה האם תביעה למשמורת ומזונות ילדים בבית הדין הרבני בתאריך א' באדר תשע"ז (27.2.2017) ובה ביקשה דמי מזונות לקטינים שלא שילם האב מאז פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך.
פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי קבע בפסק דינו המובא לעיל כי תביעת המזונות נדחית, ואלה דברי בית הדין קמא:
בנוגע לתביעת מזונות הקטינים
באת כוח האם תובעת שהאב ישלם מזונות הקטינים מיום כ"ז בתמוז תשע"ו (2.8.16) ועד ליום ז' בתמוז תשע"ז (1.7.17) היות שהאב לא שילם מזונות.
האב טען שאין לחייבו במזונות עקב כך שחלק מהזמן המדובר (כחודשיים וחצי) סירבה האם להראות לו את הקטינים. שאר טענות הצדדים מופיעות בפרוטוקול הדיון.
בית הדין מבהיר:
לשאלת בית הדין את האם כיצד פרנסה את הקטינים בהעדר תשלום מצד האב ענתה האם שהוריה סייעו לה.
יש לברר במקום שעמד אחר ופרנס הקטינים אם יש מקום לחייב את האב.
בדין מזונות אישה שלוותה או "עמד אחד מדעת עצמו וזנה" – אם הבעל חייב לשלם לו. פסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ע סעיף ח):
הלך בעלה, ולותה ואכלה, חייב לשלם [...] עמד אחד מדעת עצמו וזנה משלו – אין הבעל חייב לשלם לו, והרי זה איבד מעותיו. הגה: ואין חילוק בין אביה לאחר שפרנסה.
בחלקת מחוקק ובבית שמואל שם מבואר ש"לוותה" – פירושו דווקא בעדים, דבלא עדים יכול הבעל לומר שאינו מאמינה שלוותה.
וב"עמד אחד מדעת עצמו וזנה משלו" דאין הבעל חייב לשלם לו כתב הבית שמואל (ס"ק כה):"ואין חילוק בין אם זנה אותה סתם ובין אם זנה אותה 'לשם מזונות הבעל'. לא כהרשב"א."
וכתב (בס"ק כו) בטעם הדבר:
ולא דמי ל'יורד לשדה של חבירו שלא ברשות' דצריך לשלם, שאני התם דבא תועלת לחברו, אבל כאן לא בא לו שום תועלת אלא מסלק לו נזק.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>