חיוב צד בדמי שימוש בשל שימוש בלעדי בנכס המשותף לאחר הרחקת משנהו ללא הצדקה

התביעה והרקע

התביעה שלפנינו היא תביעתו של האיש (הבעל לשעבר, הנתבע בהליכים אחרים. להלן גם "התובע" או "הנתבע" לפי העניין) לדמי שימוש בגין התקופה שבה השתמשה האישה (הנתבעת, תובעת בהליכים אחרים. להלן גם "הנתבעת" או "התובעת" לפי העניין) לבדה בדירה המשותפת.

נקדים ונסקור בקצרה את הרקע הכללי וההליכים הקודמים.

האיש הוא בן שמונים ואחת ואילו האישה צעירה ממנו בכשלושים שנה והיא בת חמישים ושתיים. הצדדים התגרשו ב*** תשע"ח (XX.X.2018) לאחר שחיו יחד כשלושים שנה. לצדדים ארבעה ילדים משותפים בגירים. לשניהם היו אלו 'נישואין שניים', אכן הצדדים לא נישאו ברבנות ואף לא נישאו באתיופיה בנישואים הנהוגים שם אולם רשומים בתעודת הזהות כזוג.

בתביעת הגירושין שהגישה האישה נכרכו כל יתר ענייניהם של הצדדים. את היבטי הסמכות הנושגים לכריכה זו – כריכה בתביעת גירושין של צדדים שנישואיהם היו כנישואיהם של הצדדים שבנידוננו נבאר בהחלטה נפרדת. פרק נוסף יוקדש באותה החלטה להבהרת אשר הובהר גם בהחלטות קודמות (ראה החלטת בית הדין מיום ד' בתשרי תשע"ח – 24.9.2017: "מאחר שהאישה כרכה את הרכוש לתביעת הגירושין, הרי שהסמכות העקרונית לדון על הדירה והמסתעף נתונה לבית הדין [...]" והחלטה נוספת ומפורטת מיום ג' בשבט תשע"ח – 19.1.2018) כי משנכרכו ענייני הרכוש כדין משתרעת סמכותו של בית הדין לא רק על תביעותיה בל התובעת (בתביעת הגירושין וביתר ההליכים – היא הנתבעת בהליך דנן) כי אם גם על תביעותיו הרכושיות של הנתבע (בתביעת הגירושין וביתר ההליכים – התובע בהליך דנן).

בתאריך ה' במרחשוון תשע"ח (25.10.2017) הוגש הסכם גירושין שבו נכתב בסעיף 2: "ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת הצדדים [...] בהליך כינוס [...]"

טרם הגירושין הרחיקה האישה את בעלה מביתם המשותף באמצעות המשטרה ובית המשפט. מאז השתמשה האישה לבדה בדירה, ובשל כך דורש האיש, כאמור, דמי שימוש ראויים לכל התקופה שמאז (ולמעשה – עד למכירת חלקו בדירה לאישה).

בקשות צו הגנה מצד האישה ובירור אמינותן

בתאריך כ"ג בתמוז תשע"ז (17.7.17) הגישה האישה תביעת גירושין שבה נאמר בין השאר:

[...] ויש צו הגנה [...] אני חוששת לחיי [...] מתנהג באלימות מזה שנים רבות [...] סובלת הן מאלימות מילולית ופיזית זריקת דברים חפצים כשהוא מתעצבן חוזר הבית שיכור מקלל [...] ולכן פניתי לעו"ס שאמרה לי לפנות למשטרה בבקשת צו הגנה [...] בעלי מאוד מסוכן, אני מפחדת לחיי, כשהוא עצבני הוא מאבד שליטה חותך צינורות של כביסה [...] אינני יכולה להמשיך לחיות כך [...]

באחת מבקשותיו של בא כוח האיש (למינויו ככונס הנכסים למכירת הדירה), בקשה מכ"ג באב תשע"ז (15.8.2017), נכתב (סעיפים 6–7):

להורות על מינויו [...] ככונס נכסים [...] לביצוע מכירתה וחלוקת התמורה [...] פנתה בתלונת סרק ושקרים למשטרת ישראל [...] להרחיק [...]

הנתבע שילם מכספו את מלוא יתרת המשכנתא לסילוק על סך 12,000 ש"ח.

התובעת עשתה ועושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט לענייני משפחה ובהגשת תלונות סרק במשטרת ישראל על מנת להרחיק על לא עוול בכפו את הנתבע מדירתו, חרף העובדה שהנתבע הציע לתובעת כי תלון בחדר ואילו הנתבע בסלון, במקום זאת התובעת בחרה לזרוק את הנתבע בגילו המופלג, שמונים ואחת, חסר כול וללא קורת גג [...]

להורות על מכירת הדירה תוך שלושים יום ממועד קבלת השמאות. במידה ולא תימכר במועד זה – להורות בצו לתובעת לפנות הדירה [...]

בתאריך י"ב באלול תשע"ז (3.9.2017) בתגובה לבקשת בא כוח האיש למינוי שמאי וכונס נכסים לזירוז ההליכים בשל הרחקת האיש ובשל העובדה כי אין לו מקום לגור, כתבה האישה בין השאר:

התובעת לא תבעה פירוק שיתוף בדירת הצדדים. בכתב התביעה מצוין במפורש שהתובעת מבקשת שדירת הצדדים תישאר בחזקתה, הואיל ואין לה לאן ללכת, והואיל וכל השנים רק היא מימנה את התא המשפחתי. הנתבע מצדו לא הגיש כל תביעה לפירוק שיתוף. לכן אין מקום לדון כלל בבקשת הנתבע למינוי שמאי.

כך גם כתבה בתגובה אחרת מיום י"ג באלול תשע"ז (4.9.2017).