חיוב כתובה למרות טענה כי הגירושין היו בשל עקרות האישה

לפנינו תביעת האישה (להלן התובעת) לחיוב הבעל לשעבר (להלן המשיב) בסכום הכתובה בסך חמש מאות אלף ש"ח ופיצוי נוסף בסך מאה אלף ש"ח.

בית הדין שמע את טענות ומענות הצדדים באורך רוח.

בהחלטת בית הדין מיום י"ט באדר תשע"ח (6.3.2018) נכתב:

לפנינו עמדות הצדדים ובאי כוחם בעניין זכאותה של האישה לכתובה ותוספת.

עיקר טיעוני המשיב – שהתובעת עקרה ואינה יכולה להביא ילדים לעולם, ומשום כך הפסידה את הכתובה.

הצדדים ובאי וכחם המציאו חומר רב – חלקו מסמכים רפואיים וחלקו אסמכתאות הלכתיות.

בטרם ייתן בית הדין דעתו בהיבט ההלכתי, עמדת בית הדין שיש לברר את העובדה האם התובעת אכן עקרה, כטענת המשיב, או לא.

בית הדין מוצא לנכון לקבל חוות דעתם של רבנים העוסקים שנים רבות בתחום זה של פריון, כמו הגאון הרב [ש'] שליט"א, המשמש בין היתר כרב וכיועץ מקצועי בתחום זה [...]     

לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן:

בית הדין פונה לגאון הרב [ש'] שליט"א להמציא חוות דעתו, בהתייעצות עם מומחים בעלי שם בתחום הרפואה, להגדרת מצבה ההלכתי של האישה.

על המזכירות להעביר לידיו עותק מהחומר הרפואי שהתקבל מהצדדים, בהשמטת פרטים מזהים. עם קבלת חוות הדעת ייתן בית הדין דעתו בהמשך הטיפול בתביעה.

החלטה זו נשלחה לרבנים: הרה"ג [ש'] שליט"א והרה"ג הרב [מ'] שליט"א.

הרבנים הגאונים המציאו את חוות דעותיהם ובית הדין העבירן לתגובת הצדדים בטרם ייתן הכרעתו. הצדדים המציאו את תגובותיהם, ועתה הגיעה השעה להכרעה בתביעה.

תקציר עובדתי הרלוונטי לפסק הדין

א.         בתאריך י"ד בסיוון תש"ע (27.5.2010) נישאו הצדדים זה לזו כדת משה וישראל לאחר היכרות של כשנה.

ב.         אלו הם נישואין ראשונים לצדדים ואין להם ילדים משותפים.

ג.          בעת הנישואין התובעת הייתה כבת ארבעים ואחת, ואילו הנתבע כבן ארבעים ושתיים.

ד.         בתאריך ג' בתמוז תש"ע (15.6.2010) חתמו הצדדים על הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט.