חיוב כתובה במורד על אשתו ולא הוכיח טענותיו

בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה.

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י מחודש יוני שנת 2015. מנישואין אלה נולדה הקטינה שכיום בת שלוש.

הצדדים התגרשו בפנינו ביום 14.07.19.

אקדמות מילין

התקיימו בפנינו מספר דיונים במכלול התביעות החל מחודש מרץ שנת 2018 כאשר כל צד פורש בפנינו את משנתו. תיקי התביעה כולם (למעט תיק הפחתת/ביטול מזונות) של האישה כשבכולם נתנו החלטות בהתאם. עתה עומדת בפנינו תביעת הכתובה בסך 555,000 ש"ח. על כך נסוב פסק דין זה.

טענת התובעת

 התובעת טוענת כי הנתבע מרד בה ונמנע מלקיים עמה יחסי אישות. כל ניסיונותיה ליצור עמו מגע מיני עלו בתוהו. לדבריה הוא עזב את הבית מיוזמתו והותיר אותה בגפה עם הקטינה. הוא לא פנה אליה ולא הראה נכונות לשקם את היחסים ביניהם, משכך היא זכאית לכתובתה.

טענת הנתבע

הנתבע הודה בפנינו כי הוא זה שעזב את הבית בתאריך 10.03.18 אך לדבריו היה זה לבקשת התובעת. לדבריו אכן לא היו הרבה יחסי אישות ביניהם לאור התנהגות הנתבעת כלפיו שהיא הייתה מעירה לו על כל צד ושעל בכל עת ובכל שעה. לדבריו היחסים התדרדרו עד מאד עקב ה'ביקורת הבלתי פוסקת' של הנתבעת כלפיו.

באשר לטענה כי הוא מרד באשתו וסירב לקיים עמה 'יחסי אישות' - ציין הנתבע כי הוא אדם רגיש עד מאד ואין הוא מסוגל לגשת ישר לקיום היחסים, הוא חייב 'חום ואהבה', ולא הרגיש זאת מצידה.

גם בדיון החקירות מיום כ"ד באלול תשע"ט (24.09.19) חזר על כך הנתבע וביתר שאת (שורות 27-47 לפרוטוקול הדיון) באמרו:

ש. הגעתם לד"ר ד' בגלל שלא היו יחסי אישות כשנה.

ת. היו יחסי אישות אחת לשבועיים או אחד לשלושה שבועות, אם כי לא בתדירות גבוהה.

ש. אני מפנה אותך לפרוטוקול מיום 19.11.18 שורה 66. בית הדין שאל אותך כמה זמן לא היה יחסי אישות, ואמרת "נכון שלא היו יחסי אישות שנה". אז איך אתה מסביר את זה.

ת. היו יחסי אישות. אבל היה תקופה של מתחים בבית, היא רצתה לקיים יחסים מיד ואני גבר רומנטי וצריך אוירה קודם, ואילו היא עשתה אוירה של מתח והיו כעסים, הייתה מתקשרת לעבודה אם יצאתי ומתי אני כבר מגיע, וכשהייתי מגיע הביתה הייתה מבקרת אותי.

ש. ד"ר ד' כותב שאתה נמנעת לקיים יחסי אישות עם האישה.

ת. אני לא יכול לקיים יחסי אישות עם אישה שכל הזמן כועסת עלי.

בית הדין: האם היא בקשה ממך לקיים יחסים ואתה סירבת.