חיוב כתובה באישה שתבעה גירושין והבעל "רועה זונות"

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך כ"ג באב תשס"ג (21.8.03) ולהם שלושה ילדים.

בתאריך כ"ט בחשון תשע"ז (30.11.16) פתחה האישה בהליכי ישוב סכסוך ולאחר שאלו לא צלחו פתחה בהליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט.

ובתאריך כ"ו באלול תשע"ח (6.9.18) הגישה תביעת גירושין וכתובה לבית הדין.

בני הזוג התגרשו בתאריך ה' בניסן תשע"ט (10.4.19) וזאת לאחר שהוסכם שהאישה אינה מוותרת על כתובתה ודיון בכתובה יתנהל לאחר סידור הגט.

כאמור בפני בית הדין עומדת תביעת הכתובה כאשר דיוני הרכוש מתנהלים בבית המשפט.

בפתח פסק הדין נדגיש כי ידוע, והדבר אף הובהר לצדדים, שהאישה זכאית לכתובתה כל עוד לא הוכח אחרת, אבל לא זכאית לכתובה בנוסף לאיזון זכויות. לכן בדרך כלל דיוני הכתובה נערכים רק לאחר פסק דין רכושי ולעיתים התביעה מתייתרת. בנידון דידן פסק הדין הרכושי לדברי הצדדים עשוי להשתהות ומשכך בקשה האישה לדון בזכאותה לכתובה מתוך ידיעה שאם היא זכאית לה, הסכום שתקבל יקוזז מסך הזכויות שתהיה זכאית לקבל מהבעל במסגרת איזון הנכסים.

לדברי האישה, בתאריך כ"ז בתמוז תשע"ז (21.7.17) היא עזבה את בית המגורים הרשום על שמו של הבעל וזאת לאחר שגילתה שבעלה מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת.

האישה טענה שמאז שנת 2014 בעלה מנהל מערכת יחסים עם אישה אותה הכיר בשעה שעסק בגלישת גלים, לדבריה מדובר במערכת יחסים אינטימית הכוללת יחסי אישות טיולים משותפים ועוד. לדבריה כאשר שטחה בפני בעלה את טענותיה הוא הכחיש והמשיך לנהל את מערכת היחסים הנ"ל. וכך למרות שהיא הייתה מוכנה לתת לבעלה הזדמנות נוספת, מתוך רצון לשמור על התא המשפחתי, הוא ניצל את נכונותה לרעה.

סך הכתובה כפי שהוצגה לבית הדין 180,000 ש"ח. אמנם בא כוח הבעל טען בדיון שנערך בתאריך 26.3. שמדובר ב 18,000 ש"ח בלבד אבל בית הדין בדק את הכתובה עוד בדיון ואישר את טענת האישה ובאת כוחה שסך הכתובה עולה ל180,000ש"ח (שורות 32-37 לפרוטוקול).

בתאריך כ"א בחשון תש"פ (19.11.19) התנהל דיון הוכחות בעניין הכתובה.

האישה ובאת כוחה חזרו על הטענה שהאיש מקיים מערכת יחסים ממושכת עם אישה אחרת הכוללת יחסי אישות, מערכת יחסים זו גרמה לפירוק התא המשפחתי ולעזיבת האישה את בית המגורים המשותף.

האיש הכחיש בדיון את הטענות כנגדו. לדבריו הוא אכן מכיר את האישה המדוברת אבל מדובר בידידות ותו לא. לדבריו לא הייתה ביניהם מעולם מערכת יחסים אינטימית.

האישה הציגה דו"ח חוקר והחוקר עצמו נחקר על ידי בא כוח הבעל. החוקר סיפר על שני מעקבים שערך אחרי האיש, בשניהם האיש נפגש עם האישה המדוברת, פעם ישבו ביחד במושב האחורי של הרכב על שפת הים במשך זמן ארוך, החוקר לא ראה מה הם עשו, ופעם הם נפגשו לאחר מסיבה בגן ציבורי, ישבו על ספסל התחבקו והתנשקו.

בא כוח הבעל חקר את החוקר הפרטי וניסה לערער את אמינותו ואמינות עדותו, החוקר השיב על שאלותיו.

בנוסף הגיעה עדה, חברה של האישה, שהעידה על מערכת היחסים בין בני הזוג לדבריה מדובר באישה שניהלה את הבית טיפלה בילדים דאגה לאוכל בריא דאגה לבעל הלכה איתו לאירועים חגגה לו מסיבת יום הולדת וכדבריה מבחוץ נראתה זוגיות מושלמת.

האישה סיפרה שחברה משותפת ספרה לה שהאיש בוגד באשתו. האישה עצמה התביישה לספר ורק כאשר היא עצמה דיברה איתה והעלתה את הנושא, האישה ספרה לה על הבגידה ועל כך שהיא נתנה לו הזדמנות נוספת והוא לא הפסיק את הרומן. האישה אמרה שהיא אמנם לא ראתה אותם ביחד אבל כן ראתה את הרכב של האישה בבוקר מוקדם בבית האיש. כמו כן אמרה שניכר היה על ילדי הצדדים שהם עוברים משבר.

בהמשך הדיון נחקרה התובעת על ידי באת כוחה. האישה ספרה על היכרות הצדדים שהתחתנו למרות פער הגילים שביניהם, על כך שכדי לטפל בבית בילדים ובבעל עזבה את עבודה. האישה ספרה על גילוי הבגידה ועל הנכונות לתת לבעל עוד הזדמנות מתוך רצון לשמור על התא המשפחתי, הזדמנות שהבעל לא עמד בה. עוד ספרה שהייתה ב"איקיאה" עם אמה וראתה את בעלה עם האישה המדוברת שעזרה לו לבחור דברים, היא הציגה תמונה לבית הדין. הבעל בתחילה הכחיש את הדברים, ואחר כך חזר בו ואמר שאכן היה אירוע כזה, אבל הוא לא היה יד ביד עם האישה המדוברת. בהמשך הסביר הבעל שהם לא הגיעו למקום ביחד כזוג אלא הוא פגש את האישה המדוברת במקום באקראי.

בנוסף האישה הציגה תמלול של שיחה בה אמו של הבעל אמרה שהיא מצטערת על מה שקרה.