חיוב כתובה אף שהאישה 'שימשתו נידה' – בידיעתו ולמרות השביעית שחלפה וטענות נוספות

עובדות והליכים

לפנינו תביעת כתובה.

הצדדים נישאו כדמו"י ביום כ"ג באייר תשס"ח (26.5.2008) נישואים ראשונים לבעל ושניים לאישה, לצדדים ילד משותף קטין. הבעל איש ציבור ונושא משרה בכירה ב[...] האישה עובדת בכירה במשרד [...]

ביום ב' באלול תש"ע (12.8.2010) הגיש הבעל תביעת גירושין נגד האישה. תביעת הגירושין של הבעל נדונה בתחילה בהרכב אחר של בית הדין. ביום כ' בטבת תשע"א (27.12.2010) התקיים דיון בתביעה: הבעל טען כי הצדדים גרים באותו בית אבל יש ביניהם ניתוק מוחלט, האישה אינה מתפקדת כאישה, מורדת מאישות וממלאכות הבית ובמרבית הזמן מאיימת בתלונות במשטרה ובתביעות ברשויות משפטיות. האישה טענה כי סיבת תביעת הבעל לגירושין היא קשרים שיש לו עם נשים אחרות וכי אף על פי כן היא אוהבת אותו, מוכנה לסלוח לו ומבקשת שלום בית ולהפנות את הבעל ליועץ נישואין או לטיפול זוגי. הבעל הכחיש את טענות האישה וסירב ללכת לייעוץ או טיפול. בית הדין קבע מועד נוסף לדיון.

 ביום כ"ד בסיוון תשע"א (26.6.2011) התקיים דיון נוסף: הצדדים הודיעו לבית הדין כי הם מנהלים דיונים בבית המשפט בנושא מזונות הילד ומבקשים מבית הדין זמן לנהל משא־ומתן כדי לסיים את התיק, בית הדין נעתר לבקשתם.

 ביום כ' בטבת תשע"ב (15.1.2012) התקיים דיון נוסף: הצדדים הודיעו לבית הדין כי מערכת היחסים ביניהם הוסלמה – האיש הוציא נגד האישה צו להרחקה וצו למניעת הטרדה מאיימת, והאישה עזבה את הבית ועברה לגור בירושלים. האישה אף הגישה לבית המשפט תביעה למזונות, למשמורת הילד, לחלוקת רכוש ולאיזון משאבים. האיש טען כי האישה מנצלת לרעה את היותו איש ציבור בכיר ופועלת נגדו אצל יריביו הפוליטיים. האישה, מצידה, חזרה על בקשתה לשלום בית. לדבריה התנהגותו המוזרה, כהגדרתה, של הבעל החלה כאשר תפסה שיש לו קשר עם נשים אחרות. ואף על פי כן היא מבקשת ממנו להתעשת, ללכת לייעוץ ולחזור לשלום בית. בא כוח האישה טען כי מגיע לאישה פיצוי הולם או הסכם הוגן בנוסף לכתובה ואילו האישה טענה כנגדו שהיא מבקשת שלום בית אמיתי. בסוף הדיון הודה הבעל כי היו לו קשרים עם נשים אחרות.

 באותו יום פסק בית הדין:

לא מצאנו כל עילה שיש בה כדי לחייב את האישה בגט.

האישה טענה לפני בית הדין כי רצונה בשלום בית ואינה מסכימה – אפילו תמורת הסכם הוגן – להתגרש [...] טוענת שמאמינה שהבעל יתעשת ובסופו של דבר יחזור לשלום בית.

אין לנו כל הוכחה כי טענת האישה אינה כנה, ברור שכאשר נוצר קשר עם נשים אחרות אין מוכנות לחזור לשלום בית [...] אין לחייב את האישה בגט. לאור הנ"ל [...] דוחים את תביעת הבעל.

על החלטה זו הגיש הבעל ערעור לבית הדין הרבני הגדול. ביום ד' בתמוז תשע"ב (24.6.2012) התקיים דיון בבית הדין הרבני הגדול. הבעל חזר על טענותיו כי האישה מהלכת עליו אימים, האישה חזרה על טענותיה כי הבעל מנהל יחסים עם נשים אחרות ותיארה כיצד יצרה קשר עם אותן נשים כשהן מספרות לה שלא ידעו שהוא גבר נשוי. עוד חזרה ואמרה כי אף על פי כן היא מבקשת מבעלה שיחזור לשלום בית. בית הדין הגדול ניהל עם הצדדים משא ומתן בסופו הציע כי הבעל ישלם לאישה את כתובתה עם סידור הגט. הצדדים ביקשו ארבעה־עשר יום כדי לשקול את ההצעה ולהשיב עליה.

 ביום כ"ח בתמוז תשע"ב (18.7.2012) התקיים דיון נוסף בבית הדין הרבני הגדול: האיש ביקש להודיע כי אינו מוכן להצעת בית הדין הואיל ואין ביכולתו לשלם לאישה את כתובתה. באותו יום פסק בית הדין הרבני הגדול:

לאחר העיון בית הדין נוכח לדעת שמדובר בנישואין שהגיעו לקיצם ושלום בית רחוק מהם כמטחווי קשת. כל צד מנהל כנגד השני מאבקים משפטיים תוך הגשת תלונות האחד כנגד השני באופן שלא נותרה 'אבן על אבן' במבנה הזוגיות המדרדר מהפח אל הפחת.

המצב היום שהם פרודים זמן רב וכל צד גר בעיר אחרת וחושש הבעל להיות במחיצת האישה מחשש שתגיש נגדו תלונות. ונראה גם שהאישה הפנימה את הגירושין, בשים לב שבמסגרת התביעה לאיזון המשאבים שנחתמה ביום 10.12.2010 ציינה האישה שיש קרע בלתי־ניתן לאיחוי.

למרות שנראה שהבעל גרם במעשיו לכישלון הנישואין, לא ניתן להנציח מצב זה של לא שלום ולא גירושין לנצח. יש להניח שעקב הסכסוכים הקשים בין הצדדים הם מואסים זה בזה.

על כן, לאור האמור, הערעור מתקבל: האישה חייבת להתגרש. נושא הכתובה יידון לאחר הגט.

 ביום ט"ו במרחשוון תשע"ג (31.10.12) הגיש הבעל בקשה לקביעת מועד לסידור גט ולהשאיר את תביעת הכתובה לאחר סידור הגט על פי החלטת בית הדין הרבני הגדול. כנגד בקשה זו הגישה באת כוח האישה תביעה לכתובה שכללה דרישה לתשלום הכתובה על סך מאה ושמונים אלף ש"ח ודרישה לפיצוי הולם בנוסף לכתובה. ביום ט"ו בכסלו תשע"ג (29.11.12) הופיעו הצדדים באולם בית הדין לסידור גט, האישה סירבה להתגרש וביקשה שלום בית.

 ביום ט' באדר תשע"ג (19.2.2013) הגיש ב"כ הבעל בקשה נוספת לקביעת מועד לסידור גט על פי החלטת בית הדין הרבני הגדול. ביום י' באדר תשע"ג (20.2.2013) הגישה באת כוח האישה בקשה להפקדת המחאה על סך הכתובה – להבטחת אפשרות גבייתה – קודם סידור הגט הואיל ולצדדים קבוע מועד לדיון בתביעת הכתובה כפי שפסק בית הדין הרבני הגדול.