חיוב דין כעין פשרה בכתובה של מיליון ש''ח בבעל שבגד באשתו

בפני בית הדין תביעת האישה לחיוב הבעל בכתובתה בסך מיליון ש"ח.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך כ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.2004), והתגרשו בבית הדין בתאריך כ"ו באדר ב' תשע"ו (5.4.2016). בהסכם הגירושין נקבע כי עניין הכתובה יידון בבית הדין לאחר סידור הגט.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובהשלמות לסיכומים:

בית הדין מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך   240,000 ש"ח בתוך 120 יום מחתימת פסק דין זה, לכתובת האישה ולתוספת כתובתה.

תשלום זה כולל בתוכו פיצוי לתובעת בגין גירושי הצדדים אשר נגרמו בשל מעשי הנתבע. פסק דין זה ניתן בדרך של דין כעין פשרה, כמבואר להלן בנימוקי פסק הדין.

פסק דין זה ניתן מתוך הנחה שאין לתובעת תביעה רכושית נוספת כלפי הנתבע. מכיוון שתביעה רכושית בעניין שמירת זכויות, אשר פרטיה לא הוצגו בפני בית הדין, תלויה ועומדת בבית המשפט, בית הדין קובע כי אם לא תמחק התובעת תביעה זו, ינוכה הסכום האמור בפסק דין זה, מכל פסק דין שיינתן בבית המשפט בעתיד בענייני רכוש הצדדים כנגד הנתבע.

בית הדין מבהיר, כי אם לא תמחק התובעת את תביעותיה, ובית המשפט לא ינכה את הסכום האמור בפסק דין זה, יוכל התובע להגיש תביעה לביטול פסק דין זה, ולהשבת הכספים שנגבו בגינו.

בית הדין אינו קובע בזאת מראש כי סכום זה יקוזז במלואו או יוחזר במלואו.

אך מכיוון שפסק דין זה ניתן טרם מתן פסק דין אחר בענייני רכוש, רואה בית הדין לנכון להבהיר לשני הצדדים מראש את חובתם לפעול על פי פסק הדין רק בנסיבות שבהן ניתן, ולשוב אל בית הדין לבירור סוגיית כפל החיובים מיד עם מתן פסק דין אחר.

נימוקים

תקציר רקע עובדתי מוסכם

הצדדים נישאו, כאמור, ביום כ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.2004). לצדדים שלושה ילדים קטינים. בחודש יוני 2014 פתחו הצדדים תיק לגירושין בהסכמה בבית הדין בתל אביב, אך לא הופיעו לדיון והתיק נסגר. בחודש ספטמבר 2014 עזב הנתבע את הבית בנסיבות שיתוארו להלן. בתאריך ה' בשבט תשע"ה (25.1.2015) הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה.

כבר בדיון הראשון שבו נכחו שני הצדדים, ביום כ"ו באלול התשע"ה (10.9.2015), הודה הנתבע כי הוא חי חיי אישות עם אישה אחרת וכי האישה האחרת הרה לו. לדבריו בדיון הנ"ל, הוא מוכן לשוב לחיים משותפים עם אשתו התובעת, אלא שהיא דורשת ממנו להביא לכך שהאישה האחרת תבצע הפלה, והאישה האחרת אינה מסכימה לכך. שני הצדדים תיארו פירוד פיזי ממושך, לסירוגין, בבתים נפרדים ובחדרים נפרדים.

במהלך הדיונים הציע בית הדין לצדדים כמה פעמים להגיע להסכם גירושין כולל בניסוחים כאלה ואחרים, אך בכל המקרים, בסופו של דבר, לא הושגו הסכמות.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי הנתבע ניהל קשר זוגי ממושך עם אישה בשם [*]. לדבריה האישה הנ"ל הרתה לו כבר לפני כארבע שנים, אך לפי דרישתה ביצעה הפלה, והבעל התחייב לנתק אִתה כל קשר. לדבריה בחודש ספטמבר 2014 התחוור לה כי בעלה והאישה האחרת מצויים בקשר זוגי, ועל כן דרשה את הפירוד. הבעל אכן עזב את הבית והתגורר עם האישה הנ"ל. גם כאשר חזר הביתה לא התחייב לעזוב את האישה הנ"ל, ולטענתה, גם אם יתחייב – אחרי שלא עמד בהתחייבותו הקודמת, אין היא מאמינה עוד להבטחותיו, ומכאן תביעתה לגירושין ולכתובה. לטענתה הבעל הוציא כספים רבים על האישה האחרת, הן בתקופה שהתגורר בבית והן בתקופה שהתגורר עם האישה הנ"ל. מכאן שהבעל עונה להגדרה של "רועה זונות יאבד הון".