חיוב גט במאיסות, מרידה הדדית ופירוד ממושך

רקע -עובדתי

הצדדים נישאו זל"ז ביום 13.6.2013 כדמו"י, ולהם שני ילדים קטינים.

בתאריך 24.2.19 הגישה האשה לביה"ד הרבני תביעת גירושין וכן תביעת כתובה בסך 300,000 ש"ח ובה היא מפרטת את הסיבות לתביעה.

עיקרן של הטענות :

הבעל הפעיל כל השנים על האשה אלימות מילולית, נפשית, וכלכלית, כינה את האשה בשמות גנאי.

הבעל הודיע לאשה שאם היא רוצה גט שתביא לו חצי מליון ש"ח,

בתקופה מסוימת החל הבעל לנסות ולבודד את האשה מבני משפחתה והוריה, ובסופו של דבר אסר על הורי האשה להיכנס לבית או לראות את הנכדים.

הבעל נמנע מלקחת חלק במטלות הבית או בטיפול בקטינים. בימים שבהם הבעל שהה עם הקטינים בבית, היה מלכלך את הבית (מותיר כלים, וזורק את הבגדים המלוכלכים על הריצפה...).

בתאריך 31.3.19 הגיש הבעל כתב הגנה.

לטענתו, היה קורבן לתרמית של האשה. הבעל הסכים לעקור ממקום המגורים שלו למקום מגורים אחר, אשר הרחיקו אותו ממקום עבודתו.

הוא נאלץ להענות לדרישת האשה כי את החגים יחגגו עם בני משפחת האשה ולא עם בני משפחתו שלו.

האשה נהגה לגדף ולקלל את הוריו של הבעל וכן אסרה על הבעל להזמין את הוריו לבקר בביתם. האשה צעקנית, כעסנית, נהגה כלפיו באלימות מילולית וכנגד הילדים באלימות פיזית.

לאחר שהורי האשה הגיעו לביתם ודיברו עם הבעל בזלזול, ביקש הבעל מהאשה שהוריה לא יגיעו יותר לביתם.

האשה זה כמה חודשים מסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל.

הבעל חושד כי האשה רוצה לקיים קשר עם גבר אחר, וכן הייתה נוהגת להתכתב התכתבויות אינטימיות בווטסאפ עם גברים ממקום עבודתה.

במהלך החיים המשותפים הלכו הצדדים ליעוץ זוגי שלא צלח.