חיוב בעל 'מורד' בגט ובכתובה

לפני בית הדין תביעת האישה לגירושין ולחיוב הבעל בתשלום כתובתה.

התביעה הוגשה לבית הדין ביום כ"ה בסיוון תשע"ד (23.6.2014). בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים הליכי רכוש, משמורת ומזונות.

רקע וטענות הצדדים

הצדדים נישאו ביום XX תש"ע ולהם שני ילדים – ילידי  תשע"ב  ו תשע"ד

הצדדים גרים בנפרד מיום י"ד בסיוון תשע"ד (12.6.2014), בטרם העזיבה הסופית של הבעל היו כמה עזיבות וחזרות נשנות של הבעל כאשר העזיבה הראשונה הייתה ביום י"ג במרחשוון תשע"ד (17.10.2013).

טענות האישה

לדברי האישה בדיון הראשון, יש לבעל מערכת זוגית עם אישה אחרת, טענה זו לא הועלתה בכתבי הטענות של האישה שהוגשו לבית הדין, ולדבריה, הדבר נודע לה רק לאחר הגשת תביעת הגירושין. לדבריה, הבעל עזב את הבית ולא רוצה לחזור. היא מצידה הייתה מוכנה לתת לו לחזור, ולא הייתה לה כוונה להיות לבד בהיותה עם ילד ובהיריון. בפועל חזר הבעל כמה פעמים עד שלבסוף עזב לצמיתות. כיום לאחר העזיבה שלו והעלבונות שלו היא רוצה להתגרש.

האישה מתארת מערכת זוגית רוויות מתחים, בעיקר סביב לנושא שעות העבודה של האישה ונושאים כלכליים. לדבריה, הבעל הטיח בה עלבונות תוך כדי הוויכוחים. ראשית הקרע בין בני הזוג הייתה ביום י"ג במרחשוון תשע"ד (17.10.2013) בעת שהתנהל ויכוח בנוגע להפקדת כספים מעבודתה של האישה לחשבון המשותף, לדברי האישה, האב ניסה לחטוף את הילד ואת כיסא התינוק מרכבה של האישה.

האישה הלכה לבית אימה, ולמחרת כאשר חזרת לבית הצדדים הוציא הבעל את חפציו האישיים מהבית. הבעל היה נוהג לחזור מפעם לפעם, אף ללון בבית ולקחת את הילד לביקור, והיא לא מנעה ממנו לחזור. מאז עזיבת הבית לא סיפק הבעל מעצמו את צורכי הבית.

לאחר מכן חזר הבעל פעמים מספר לבית המשותף. לדברי האישה, היו בין הצדדים יחסי אישות והיא לא מנעה ממנו יחסי אישות במודע או במרידה. האישה מכחישה את טענת הבעל להעדר יחסי אישות שלושה חודשים בטרם העזיבה וטוענת שהיו יחסי אישות, אולם אפשר שהיו פעמים שהייתה בהיריון או שהייתה רגישה דיה לרצונו של הבעל ולא הייתה ערה לרצונו לקיום יחסי אישות.

בחודש מרץ 2015 הוציא הבעל את האישה מבית האחות באמצעות צו מבית המשפט, הצו הוצא לבקשת האחות, אולם לטענת האישה הבעל הוא שעמד מאחורי הצו. בית המשפט לענייני משפחה ראה את פינוי האישה כהטרדה והוצא צו הרחקה הדדי.

טענות הבעל

בדיון הראשון, הודיע הבעל שמתקיים משא ומתן בין הצדדים, והוא כורך לנושא הגירושין את הכתובה ונושא הרכוש. לדברי הבעל כפי שנאמרו בדיון הראשון, בנוגע לנסיבות לעזיבת הבית טען הבעל:

כל מה שסיכמנו – ניסינו לסדר את מערכת היחסים בינינו, היא הייתה עובדת עד מאוחר, חזרתי הביתה והבית ריק, ביקשתי שתחזור הביתה יותר מוקדם כדי שנהיה תא משפחתי והיא לא עמדה בזה.

[...]

סיכמנו דברים, אמרתי לה" מה קורה עם זה?" היא הבטיחה שהיא תפסיק לעבוד ב[...] היא תעזוב את העסק. היינו אמורים לעבור לגור בXX. היא לא הייתה מוכנה להתרחק מהמשפחה שלה ומהעסק. הכול נשאר אותו דבר.

[...]

זה היה בגלל כל מיני כעסים שהיא צעקה עליי, קללות שהיו ממנה, וכל הכעסים והמצב הזה, הכסף, [ה'מצב'] של העבודה.