חיוב בעל בגט כשאשתו בגדה בו

בפנינו תיק תביעה לגירושין של האשה כנגד הבעל.

בין הצדדים קימת הסכמה להתגרש. הבעל טען נגד אשתו שהיא חיה עם גבר זר והאשה אף הודתה בכך בדיון ונאסרה לבעל ולבועל וכן כתבה בסיכומיה שהיא גרה עם גבר אחר ומקימת יחסי אישות עמו.

בית הדין סבר בדיון שהתקיים שיש להסדיר גט לאלתר. דא עקא, הצדדים חלוקים בדעותיהם באשר לביצוע סדור הגט. הבעל מבקש לעכב את סדור הגט עד לאחר סיום ההליכים הרכושיים המתנהלים ביניהם בבית המשפט. לעומתו, האשה תובעת להתגרש לאלתר.

בהחלטת בית הדין מיום כ"ה שבט תשע"א (30/01/11) נקבע, שהצדדים יגישו סיכומיהם ובית הדין יתן את החלטתו.

סיכומי הצדדים וב"כ הגיעו ואנו נדרשים להכרעת הדין בשאלה זו.

להלן עיקרי טיעוני הבעל וב"כ לביסוס בקשתם לעיכוב סדור הגט עד לאחר סיום ההליכים הרכושיים.

א.      האשה היא הגורמת בבגידתה להרס הבית. בנסיבות הללו יש סימוכין הלכתיים שהבעל אינו חייב לגרש את אשתו, מהתוספות בזבחים דף ב', מבית יוסף סימן קי"ז, רבי עקיבא איגר בדרוש וחידושי שם אריה ועוד. לדבריהם, ממקורות אלו עולה שאשה שבגדה בבעלה וגרמה את איסורה על בעלה אין בעלה חייב לגרשה אלא תשב עד שילבין ראשה.

ב.      התנאי למניעת חיוב בגרושין במצב שאסורה עליו הוא שלא יהא חשש שיבוא עליה. בנידון דידן אין כל חשש שיבוא עליה כיון שקימת הפרדה מוחלטת ביניהם.

ג.        האשה גזלה כספים מהבעל ואם תקבל את מבוקשה נמצאת נשכרת "עושה מעשה זמרי ומבקשת שכר כפנחס".

ד.      תימוכין לעמדתו הביא מפסיקת בית הרבני בתל אביב בתיק 9038-21-1 בו נאמר שרשאי אחד מהצדדים לעכב את הגרושין עד לסיום העניינים הכרוכים בגרושין להנחת דעתו של בית הדין. כמו כן בנדון דידן יש לבית הדין להמתין עם סדור הגט עד ישוב המחלוקות שבין הצדדים.

להלן עיקרי טענות האשה וב"כ כמובא בסיכומיהם:

א.      עילת הגרושין היא הקרע העמוק ששורר זה שנתיים בין הצדדים. המשבר בחיי הזוג נובע מהתנהגות הבעל לאורך שנות הנישואין. האשה עשתה רבות למען שלום בית. לעומת זאת הבעל פגע באשה בכל דרך אפשרית.

ב.      הבעל גנב סכומי כסף גדולים השייכים לאשה.

ג.        הבעל רוצה לנצל את העכוב בגרושין על מנת לסחוט את האשה ואף שלח מכתב משמיץ למעסיקה.

ד.      מניעת הגרושין תלויה במחלוקת הפוסקים וגם בזה לא דברו אלא במקרה שאינו רוצה לגרשה ולא כאשר רוצה לגרשה ומונע את הגרושין למטרות סחיטה. כוונת הפוסקים, אינה לתת כוח לבעל לאמלל את האשה.

ה.      ציינו לדברי לפסק דין מבית הדין בנתניה 6472-21-1 שהביאו דברי רבי עקיבא איגר שהעלה אפשרות זו, שאם תובעת להתגרש אז אם אין הבעל רוצה להוציאה בית הדין כופין אותו לגרשה "...ולדינא בתובעתו לפטרה בגט אין הדבר מוכרע בידי. עכ"ל." וכן ציינו לפסק בג"ץ 54/55.

ו.        הנתבע מקיים קשרים עם נשים זרות ולמרות זאת לא מסכים להתגרש.

עד כאן תקציר עובדתי וטיעוני הצדדים וב"כ.

אחר העיון בחומר שבתיק ובסוגיה חמורה זו, עמדת בית הדין שלמרות שאט הנפש שבית הדין חש ביחס למעשיה של האשה, אשר ברגל גסה פגעה ופוגעת בקדושת חיי הנישואין, יש לחייב את הבעל להתגרש לאלתר, כמפורט להלן. להלן הנימוקים.