חיוב בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים להסדיר גט ושלילת מזונות מהאישה
|
תיק רבני בית דין רבני אזורי חיפה |
2177-21-1
23.1.2008 |
|
בפני : 1. הרב מימון נהרי אב"ד 2. הרב יוסף יגודה דיין 3. הרב דוד שני דיין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פלוני |
: פלונית |
| פסק-דין | |
האשה תובעת מזונות אשה מעת הפירוד בין בני הזוג.
הצדדים נישאו זה לזה באפריל 1987, בנישואים אזרחיים בלבד, ולהם ארבעה ילדים מהם בת אחת קטינה.
בני הזוג שר הינם יהודים הכשרים להינשא כדת משה וישראל, ואעפ"כ בחרו להנשא זה לזו בנישואים אזרחיים בהולנד באפריל 1987, ונרשמו כנשואים במשרד הפנים. מנישואים אלו יש להם ארבעה ילדים מהם בת אחת קטינה.
ב"אמנת נישואין" שנחתמה ביניהם, עוד קודם הנישואים האזרחיים, ב-4 ליוני 1985 נאמר בין היתר "הואיל ודיני הנישואין הקיימים בישראל מנוגדים להשקפותינו על שוויון המינים ועל חירות האדם ולכן הם מתקשרים בהסכם."
מאז 2001 בני הזוג חיים בנפרד. נעשה ניסיון בטיפול זוגי והוא לא צלח.
הבעל מאשים את אשתו בבגידה בשנת 1998. הבעל חי כבר זמן רב עם אישה אחרת כאיש ואישה בבית אחד.
הבעל תובע גירושין והאישה אומרת שהיא רוצה שלום בית, ותובעת מזונות אשה מעת פרידתם.
אין ספק שחיי הנישואין של בני הזוג באו לקיצם ואין שלום בבית.
ב"כ הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם, בהתאם להחלטת בית הדין.
השאלה העומדת בפנינו היא כיצד יש להתיר את קשר הנישואין שביניהם, מאחר והם נשואים בנישואין האזרחיים?
אם צריך גט, האם אפשר לחייב את האישה לקבל הגט?
עמדת בית הדין היא, שעל בני הזוג להסדיר גט כמנהג בתי הדין בנישואים אזרחיים, והאשה חייבת לקבל את גיטה.
נימוקי ההחלטה הרי הם כדלהלן:
שאלת תקפם של נישואים אזרחיים ודרכי הפקעתם
בני זוג הנשואים בנישואים אזרחיים, הבאים לסיים את חיי הנישואים שלהם, הנוהג בבתי הדין להצריך גט לחומרא, מחשש שמא כיוונו בנישואיהם להיות כנשואים על פי ההלכה. ביחס לתוקפם של הנישואים אזרחיים כבר דנו רבים, והדעות השונות הרי הם מקובצות כעמיר גורנה באוצר הפוסקים על אבן העזר סימן כ"ו סע"א. אנו לא נכביר מילים בענין זה, אלא נדון בעיקר הדברים הנוגעים לנדון שלנו, שהבעל תובע גירושין והאישה אומרת שהיא רוצה שלום בית, ואינה חפצה בגירושין, האם וכיצד ניתן לחייבה להתגרש?
מכיון שסיבת הנוהג להצריך גט לחומרא בנישואין אזרחיים מחשש שמא כיוונו בנישואיהם להיות כנשואים על פי ההלכה, על פי העקרון שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, וגמר ובעל לשם קידושין. ויש המצריכים גט מטעמים נוספים, יש מקום להתייחס לנישואין אזרחיים כספק קידושין.
בענין ספק קידושין כשאחד מבני הזוג רוצה בקיום הנישואין והשני מסרב, דנו הראשונים האם אפשר לכפות גרושין על הצד המעוניין בקיום הנישואים.
מקור הדין הוא בתשובת המהר"ח אור זרוע סימן קכו' וכעין זה כתב גם בסימן קע' והובאו דבריו הלכה למעשה בספר אור גדול ס' ה'. וכעין זה נפסק בדברי הרמ"א אבן העזר סימן קנד' סע כא' "...וכן מי שגירש אשתו בגט כשר, ויצא קצת לעז על הגט, מותר לכופו לתת גט אחר".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|