חיוב בי"ח הלל יפה ואח' בפיצוי של מטופלת בשל פגיעה באוטונומיה

הקדמה

1. התובעת, ילידת 10.10.1957, עבדה במשך כ-16 שנים כ**** ולאחר מכן, החל בשנת 1996, כ****. היא סובלת מכאבים עזים בגבה, המגבילים אותה בתנועה ובתפקוד. התובעת נותחה שני ניתוחים בעמוד השדרה (ביום 3.3.05 וביום 26.1.2006). תביעתה מופנית כלפי הרופא שניתח אותה וכלפי בית החולים שבו נותחה, בטענה כי התרשלו בביצוע הניתוח, וכי לא עמדו בחובת הגילוי המוטלת עליהם.

    

2. מטעמי ביטוח היו הנתבעים מיוצגים ע"י משרדים שונים, שכן היעוץ ניתן במרפאתו הפרטית של הנתבע 1 (שיקרא גם "ד"ר פולמן" או "פרופ' פולמן" לפי הדרגה הרלוונטית למועד המתואר), ואילו הניתוחים עצמם בוצעו בבי"ח הלל יפה השייך למדינת ישראל. אין יריבות בין הנתבעים לבין עצמם. בהעדר מחלוקת משפטית בשאלה זו – ככל שתיקבע אחריות, היא תיקבע במאוחד.

    

   עדויות

3. מטעם התובעת העידו ד"ר דוד מנדס, פרופ' אלי איסקוב והתובעת. מטעם הנתבעים העידו ד"ר נסים אוחנה, ד"ר ראובן לנגר, ד"ר אנדי וינר והנתבע.

   הצדדים הסכימו שלא להעיד את המומחים בתחום הפסיכיאטרי (ד"ר ירחמיאל ברבר מטעם התובעת, שקבע כי נותרה לה נכות בשיעור 20% בתחום זה וד"ר נעה קרת מטעם הנתבעים, שקבעה כי נכותה, שהעמידה על 5% מבחינה פסיכיאטרית, נובעת מהפרעה בהסתגלות למצב הגופני).

   כן הוסכם שאין צורך בחקירת בנה של התובעת ואישהּ, וההשגות שיש לנתבעת כלפי עדות התובעת תשמשנה גם לעדים אלו.

    

   אחריות

    

   השאלה הרפואית

4. המחלוקת המרכזית בשאלת האחריות היא אם ד"ר פולמן איבחן את מצבה הרפואי של התובעת כראוי, ואם ערך את הניתוח המתאים למצב הרפואי.