חיוב בגט ודחיית הדיון בשאלת הכתובה לאחר הגט

הבעל פתח תביעת גירושין לפני למעלה משנתיים, בתאריך כ"ט בשבט תשס"ח 5.2.2008.

בתאריך כ"ב בניסן תשס"ט 16.4.2009 הבעל פתח תביעה שניה לגירושין, ובכתב התביעה הוא טוען כי האשה מקיימת מערכת יחסים עם גבר זר.

לפני כחצי שנה, האשה פתחה תביעת גירושין בתאריך כ"ג בתשרי תש"ע 11.10.2009

בתאריך י"ט בטבת תש"ע 5.1.2010 נרשמה הסכמת שני הצדדים להתגרש, אולם הבעל ביקש להשהות את מתן הגט עד שיוכיח את טענתו באשר לבגידת האשה.

בית הדין קיים לכך דיון להוכחות, אולם העד שהוזמן ע"י הבעל לא העיד דבר וחצי דבר כמפורט בפרוטוקול. עוד נאמר בפרוטוקול מיום 18.3.2010 לאחר שמיעת העדות:

בית הדין: אם יש הוכחות מוצקות תגישו, נשקול לבדוק אותם. בכל מקרה אין לכך השלכה על הגירושין, כי שני הצדדים רוצים להתגרש.

ב"כ הבעל: הבעל מתנגד להתגרש, לפני שיוכחו טענותיו.

ב"כ האשה: שימחוק את תביעת הגירושין, על כך הכרוך.

ב"כ הבעל: אנחנו בהחלט נשקול.

ב"כ האשה: אני מזכירה שבית הדין אמר שלא יהיו דחיות נוספות. אני מבינה שבית הדין מאפשר עדים נוספים ולא לזה התכויין בית הדין. אנחנו דורשים כתובה ואני מבקשת לסכם. הכתובה היא על סך 520,000 ש"ח שבאה בעקבות הסכם יחסי ממון האומר שיש לו את הסכום הזה, ולכן נכתב סכום זה.

הבעל: כאשר הכרתי אותה היה לי את הכסף הזה, הייתי עצמאי והיום אין לי כסף.

עד היום הבעל לא הביא כל ראיה על בגידת האשה וכן לא שלח כל בקשה לזימון עדים או בקשה אחרת להוכיח דבריו.

בהחלטה מיום 22.3.2010 מחליט בית הדין כי על הצדדים להתגרש. וגם אם ב"כ הבעל תודיע לבית הדין שהיא אכן סוגרת את תביעת הגירושין אין בכך כדי לשנות החלטה זו, שהרי ברור כי צעד זה נועד לצרכים טקטיים בלבד.

בתאריך ט' בטבת התשע"א 16.12.2010 התקיים דיון מאחר והבעל  סירב ליתן את הגט:

ב"כ הבעל:  לא ברור לי איך יש בקשה לסנקציות, כאשר אין עדיין חיוב בגט. כל שיש בהחלטה זו המלצה "על הצדדים להתגרש".

בית הדין:  החוק מדבר ברורות שניתן להטיל צווי הגבלה בכל לשון.

.....

בית הדין:  האם הבעל מוכן לתת היום גט ?

ב"כ הבעל:  הבעל מוכן לתת גט ובתנאי שיקבעו הסדרי ראיה ניאותים.