חיוב בגט בטענת ש''ב שאינה כנה ובטוען מאיסא עלי באמתלא מבוררת

בפנינו תביעת הבעל לגירושין וחלוקת רכוש ומנגד תביעת האישה לש"ב.

רקע וטענות הצדדים

מדובר במקרה לא שגרתי.

הצדדים נשואים כ-35 שנים מאז שנת 1982 ולהם 6 ילדים בגירים.

הצדדים משתייכים למגזר החרדי.

מתברר כי ב-15 שנים האחרונות הצדדים ישנים באותו חדר, אולם במשך אותם השנים לא קיימו יחסי אישות כלל.

לטענת הבעל לפני כ-15 שנים האישה שינתה את עורה והחלה לשנוא אותו.

לטענתו הפציר בה מספר רב של פעמים לקיים יחסי אישות אולם האישה סירבה.

לאחר תקופה בה סירבה האישה התייאש הבעל והפסיק לבקש.

לטענת הבעל במשך שנים אלו האישה נהגה להשפיל ולקלל את הבעל, לאיים עליו ואף הייתה אלימות פיזית כלפיו. לאחר שהילדים בגרו והצדדים נשארו לגור לבד המצב החריף עד שלפני כשנתיים נאלץ הבעל לעזוב את הדירה המשותפת .

לשאלת ביה"ד מדוע המתין עד כה במשך זמן כה רב השיב הבעל כי לא רצה לפגוע בילדים אולם כעת משבגרו רוצה בגירושין.

העילות לגירושין לטענת הבעל הן: היות האישה מורדת, מקללת ואישה רעה מצווה לגרשה.

בדיון שהתקיים בפנינו השיבה האישה כי שורש הבעיה היא התמכרות הבעל לתאוות האינטרנט לטענתה הבעל רכש מחשב נייד ופלפון לא חסום ונהג לצפות במראות אסורות.

לשאלת ב"כ הבעל מדוע סירבה ליחסי אישות טענה האישה כי לא סירבה והייתה נוהגת ללכת למקווה מידי חודש אלא שלאחר חזרתה מהמקווה הבעל לא ביקש כלום.

לטענה היא באופן אישי אינה זקוקה לזה.

לטענתה בעצת רבנים נהגה לטבול כדי שלא להיכשל בנגיעות בזמן נדה.

האישה טוענת כי בהתערבות רבנים הבעל חסם לאחרונה את האינטרנט וניתן לשוב לש"ב.

האישה טענה כי לפני כשנה הרב מחפוד  שליט"א הפנה את הצדדים ליועץ אולם הבעל מיד בפגישה הראשונה טען שרוצה להתגרש.