חיוב אשה בגט בגלל בגידה בבעלה

א) בפנינו תביעת הבעל לחייב את אשתו בגירושין מהעילה של בגידה בו כמה שנים. התקיימו בביה"ד מספר דיונים, הצדדים נשמעו ונחקרו ע"י באי כחם וע"י ביה"ד, נשמעו גם עדותם של עדים. הבעל הגיש לביה"ד קלטות ותמלילים, ב"כ-הצדדים הגישו את סיכומיהם.

הבעל אמנם לא הביא עדים שראו מעשה זנות ממש של האשה.

אולם לאורך הקלטות הודתה האשה לבעלה במו פיה כי מספר שנים היא שכבה עם הנטען (אלמוני). האשה זיהתה בביה"ד את קולה הנשמע מהקלטות.

ודי אם אצטט כאן רק כמה קטעים מהקלטות.

"... שכבתי איתו, עשיתי איתו .... אני מצטערת, אני לא יודעת ...

טפשות.... אני מבקשת ממך סליחה מה אתה רוצה, אני רוצה שתסלח לי ואני מתנצלת על מה שהיה" (קלטת 3 דף 20-21).

"...אני לא זוכרת כמה שנים, מה אתה חושב שאני יודעת כמה שנים הייתי איתו? היה עליות וירידות, אני לא הייתי אתו 26 שנה" (קלטת 5 דף 16).

"... אולי שלש פעמים בשבוע, זה מספיק" (שם דף 19).

"... לא יודעת כמה שנים ... כשאבא שלה נפטר אולי, לא זוכרת ... אני חושבת, אולי טיפה לפני או אחרי ... (תאריך פטירה: 23/7/83) (שם דף 30).

ב) אמנם הקלטות והתמלילים הם מקוטעים ולא משקפים ברצף את כל השיחות שהיו בין האשה לבעלה, וגם לא ידוע מה הם שוחחו לפני ההקלטה ואחרי ההקלטה, וכפי שנטען ע"י ב"כ-האשה בסיכומים שלפני ההקלטה איים עליה הבעל שאם תודה כנ"ל, לא יתגרשו (סעיף 8 לסיכומים).

וגם בביה"ד הסבירה האשה את הודאתה הנ"ל בכך:

"כל הזמן אמר תגידי, תגידי. ואמרתי לו, מה שאתה רוצה לשמוע אני אומרת" וא"כ-לכאורה יש לה אמתלא למה הודתה.

ג) אולם אעפ"כ-הדברים שנשמעו מפיה בקלטות הם דברים חמורים כשלעצמם.

ולא מתקבל על הדעת שאשה תודה לבעלה שבגדה בו, אף שלא בגדה, רק משום שהוא רוצה לשמוע זאת או משום שאיים עליה בגירושין. לפיכך אין זו אמתלא טובה.

עוד הודתה האשה בקלטות שהתייחדה עם הנטען בדירה של מר וינ', וגם הודתה ששוחחה עם הנטען בטלפון שיחות רבות.

אמנם בביה"ד היא הסבירה שרק התייעצה איתו על בעיה מסויימת של בתה.

אולם הנטען עצמו, בעדותו בביה"ד, אמר שזו הפעם הראשונה ששומע שיש לבת בעיה כזו.

גם הנטען הודה ששהה בדירת וינ' כ-- 40 דקות ביחידות עם האשה.

החוקר שעקב אחרי האשה, אישר את התייחדות האשה עם הנטען בדירה הנ"ל.