חי נ' עיריית ראשון לציון

החלטה

1.הודעת התובע על קביעת דרגת הנכות התקבלה לתיק.

2.בשל תקלה לא ניתנה החלטה בבקשה להורות על הוצאת חוות הדעת הרפואית מהתיק.

3.התובע הגיש הודעה על הגשת חוות דעת רפואית מטעמו.

מדובר בחוות דעת פסיכיאטרית מיום 12.1.13, לפיה נכותו הנפשית של התובע הינה בשיעור 20% והיא נובעת מאירועים טראומתיים מתמשכים במהלך עבודתו בעיריית ראשון לציון ואף פיטוריו.

4.העירייה מתנגדת להגשת חוות הדעת מהטעם שהוגשה באיחור ומהטעם שאינה רלבנטית לאור העובדה כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בראשי הנזק הנזיקיים המופיעים בכתב התביעה.

5.בתגובה טען התובע, כי חוות הדעת הוגשה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 16.12.12.

עוד מציין התובע, כי חוות הדעת נחוצה על מנת להבהיר את מצבו הנפשי של התובע במועד החתימה על הסכם הפשרה.

התובע מאשר כי חוות הדעת רלבנטית גם לטענות הנזיקיות אשר הועלו בכתב התביעה, אך לא רק להן. אין כל היגיון בפיצול ההליך.

ההכרעה –

6.על פי כתב התביעה עבד התובע בנתבעת במשך 16 שנים, עד אפריל 2008.

בחודש מרץ 2008 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין.

בכתב התביעה טוען התובע כי חתם על ההסכם שלא מרצונו החופשי, אלא לאחר שנכפה עליו לעשות כן ולפיכך ההסכם נעדר כל תוקף משפטי.

בין הסעדים המופיעים בכתב התביעה נתבע גם פיצוי בגין פגיעה גופנית, הוצאות רפואיות ואבדן כושר עבודה.

התובע טוען כי הנתבעת התעמרה בו וגרמה לו נזק נפשי, בגינו הוא זכאי לשיפוי בסך של 3,500,000 ₪ בגין הכנסה אותה לא עלה בידו להשלים כתוצאה ממצבו הרפואי.

כמו כן נגרמו לו הוצאות רפואיות בסך של 24,000 ₪.

7.סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי:

"(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

1. בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין"

8.בהתאם לפסיקה, סמכותו העניינית של בית הדין נקבעת על פי מהות העילה וזהות הצדדים.