חי נ' ג'בארין ואח'

פסק דין

1.ביום 11/4/09 ארעה התנגשות בין רכב התובע לבין רכב נתבע מס' 1 (להלן "הנתבע") שהיה מבוטח ע"י נתבעת 2 (להלן "הנתבעת"). התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לפיצוי על הנזק שנגרם לרכבו, וזו שילמה לו 8,696 ₪ לאחר קיזוז רשלנות תורמת של התובע בשיעור 20%. התובע מעמיד את תביעתו על ההפרש בין הנזק שנגרם לטענתו, לבין הפיצוי ששולם לו ע"י הנתבעת - בסך 3,929 ₪. סכום זה משקף את הקיזוז בגין רשלנות תורמת וכן אובדן ימי עבודה, נסיעות, עוגמת נפש וטרחה בסך כולל של 1,000 ₪.

2.באשר לנסיבות ההתנגשות טוען התובע, כי נסע בשיירה ובה ארבע כלי רכב בכביש דו סיטרי בעל נתיב אחד בכל כיוון. בהגיעו לצומת לא מרומזר, המשיך בנסיעה ישר. לפתע הגיח במהירות רכב הנתבע מהנתיב הנגדי, פנה שמאלה, תוך אי ציות לתמרור "עצור ותן זכות קדימה". כתוצאה מכך פגע רכב הנתבע ברכב התובע וגרם לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי, אשר צורפה לכתב התביעה.

3.בכתב הגנתם טוענים הנתבעים לרשלנות תורמת מצד התובע בשיעור 20%, אותה הפחיתה בתגמולי הביטוח ששולמו לתובע. ההתנגשות ארעה בצומת.

4.במועד הקבוע לדיון, התייצב התובע ונתבעת 2. נתבע 1 לא התייצב, וממילא לא נשמעה עדותו באשר לנסיבות ההתנגשות. התובע העיד, כי נסע לכיוון בית שאן, היתה שעת ערביים, והכבישים היו מאד עמוסים. הוא נסע בשיירה מצפון לדרום. לפתע התנגשה בו חזיתית מכונית בחוזקה. באשר לרשלנות התורמת המיוחסת לו העיד, כי אם היתה - זו היתה מינורית. בהמשך העיד, כי נסע במהירות הנמוכה מ-80 או 60 קמ"ש, הוא זכר את אורות הברקס של הרכב שלפניו. שניהם בלמו, אבל הנתבע התנגש ברכבו. התאונה קרתה בתוך הצומת. הוא לא ראה את הרכב הפוגע כשהוא מתקרב אליו, הוא גם לא ראה אותו בעת שעצר בצומת.

5.הגם שאין מחלוקת, שההתנגשות ארעה בנסיבות בהן התובע נסע ישר בצומת, והנתבע נסע בכיוון הנגדי וביצע פניה שמאלה בכיוון נסיעתו, מבלי לוודא שהצומת פנויה, אני סבורה שיש מקום ליחס לתובע רשלנות תורמת. בהגיעו לצומת, לפני שנכנס אליה, היה עליו להאט את מהירות נסיעתו, ולהיכנס לצומת רק לאחר בדיקה שהצומת פנוי. מעדותו של התובע עולה בבירור, כי לא נתן דעתו לכלי הרכב הבאים ממול, ונכנס לצומת מבלי לוודא שהוא פנוי.

את רשלנותו התורמת של התובע אני מעמידה בשיעור 10%.

6.בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובע שצורפה לכתב התביעה, שווי הרכב אשר הוכרז כאבדן כללי – 10,920 ₪. לסכום זה יש להוסיף את שכ"ט השמאי, בסך 1,100 ₪, הוצאות גרירה – 705 ₪, וניכוי שרידים בסך 1,100 ₪. לא הוצגו ראיות המוכיחות את אובדן ימי העבודה הנטענים והוצאות נסיעה. מכאן, שסך כל הנזק המוכח עומד על 11,625 ₪, ובניכוי רשלנות תורמת - 10,462 ₪. מתוך סכום זה הנתבעת שילמה לתובע סך 8,696 ₪, ועליה לשלם לו היתרה בסך 1,766 ₪.

לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 1,766 ₪ בצירוף הוצאות התובע בהליך

זה בסך 250 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם

לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום יא' אייר תש"ע, 25 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: