חטיב נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקשת עתרה להארכת מועד להשפט בגין דוח תנועה מחודש יולי 2012, טענה כי לא היא שנהגה ברכב במועד הרלוונטי, אלא שבעלה הוא שעשה זאת, והוא אף שילם את הקנס בגין העבירה בלא ידיעתה.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי הדוח נשלח למבקשת ולא נדרש על ידה וכי אין זה סביר שאדם ישלם את הקנס מבלי לומר על כך דבר לאשתו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מקבל את עמדת המשיבה ודוחה את הבקשה.

על פי סעיף 229(ח') לחסד"פ, הרי "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".

בית המשפט העליון קבע כי רק בנסיבות יוצאות דופן ניתן יהיה להאריך מועד להישפט לאחר תשלום הדוח, וזאת כאשר אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו (רע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל).

לאחר פסק דינו הנ"ל של בית המשפט העליון בעניין כוכבי הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי שם נקבע כי: "הדעת וההיגיון מחייבים שהיא יכולה לדעת על הדו"חות שנתקבלו בבית הוריה ושולמו על ידי אחיה. לפיכך אין היא יכולה להישמע בטענה שלא יכלה לדעת על הדו"חות ועל העבירות שביצע אחיה ועל תשלום הקנסות על ידי אחיה" (ע"פ 40584/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל).

אם בעניין כוכבי לא קיבל בית המשפט את הטענה, מקל וחומר שאין לקבלה כאן. בפרשת כוכבי מדובר היה במבקשת שלא התגוררה בבית הוריה שם התקבלו הדוחות, ואילו במקרה דנן אין מחלוקת כי הדוח התקבל בכתובת הנכונה בה מתגוררת המבקשת, וחזקה כי אם קיבל אותו בעלה ושילם אותו, הדבר הינו על דעתה ובידיעתה של המבקשת. טענה כללית בדבר אי ידיעה מבלי להראות נסיבות מיוחדות לכך, אין די בה.

הבקשה הוגשה לאחר שלמבקשת התברר שעקב הדוח דנן מבקש משרד הרישוי לנקוט נגדה בהליך מנהלי, וכבר קבע בית המשפט המחוזי כי לבקשות המוגשות בנסיבות אלה יש להתייחס בזהירות מיוחדת, שכן לעתים קרובות כל מטרתם הנה העברת רוע גזירת משרד הרישוי. ע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ד, 12 נובמבר 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: