חזקת השיתוף בעניינם של בני זוג שנישאו לפני 1974

"...המאמץ הנפרד אך הבו-זמני והמתואם של כל אחד מבני הזוג מביא ליצירת קניין שיש לראותו כמשותף וכמתחלק ביניהם באופן שווה. השיתוף אינו נוצר בבית המשפט אלא בחיי היום- יום של בני הזוג..."

(הנשיא מאיר שמגר ז"ל, בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2)221)

לפני יובל שנים נשא מ. את א. לאישה, והשניים יצאו אל המסע המשותף שלהם כשהם צעירים וחסרי כל.

עם השנים פנה מ. לעסקי ה..., עשה חיל ועסקיו פרחו.

א. רעייתו שימשה כעקרת בית, טיפחה את הקן המשפחתי ועסקה בגידול ששת ילדיהם של הצדדים ובניהול משק הבית.

לדאבון הלב, לפני שנים אחדות הופרו השקט והשלווה בקרב בני משפחת ..., עת מ. חלה ואיבד כשרותו המשפטית, או אז פרצו מחלוקות בין ילדיו, ועצוב מכך – בין בניו לא., אמם.

בעקבות זאת ושעה שהזכויות בחלק נכבד מן הנכסים שנצברו בתקופת הנישואין נרשמו על שם מ. בלבד עותרת א., כי ייקבע שנכסים אלה הם בבעלות משותפת שלהם מכוחה של חזקת השיתוף.

השאלה הניצבת בפנינו, אם כן, היא האם אכן מדובר ברכוש משותף של הצדדים או שמא הונהג ביניהם משטר של הפרדה רכושית ורישום הזכויות מעיד על הבעלות בו.

רקע כללי

1. התובעת גב' ... (להלן: "א.") והנתבע מר .... (להלן: "מ.") נישאו זה לזה כדת משה וישראל ביום 1969.X. X ומאז חיים הם יחד תחת קורת גג אחת בהרמוניה ובשלום.