חזקיה נ' עירית רמת גן

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקש התובע, שהינו נכה, כי הנתבעת תפצה אותו מאחר שגררה את רכבו. לדבריו, בהיותו נכה, על הנתבעת היה להימנע מלעשות כן.

בכתב ההגנה, השיבה הנתבעת, כי במעמד ביצוע הגרירה לא היה מונח ברכב תו נכה. עוד היא טענה, כי גם לו היה מונח, הרי שהרכב היה נגרר. לטענתה, התובע חנה בתוך נתיב נסיעה, סמוך למדרכה הצבועה באבני שפה אדום לבן, האוסרות על חנייה, מתחת לתמרור האוסר על חנייה ועצירה, ובאופן שהפריע לתנועה. הנתבעת הוסיפה וטענה שאמנם קיימת התחשבות רבה בנכים המניחים תווי נכה כחוק, אולם אין בכך כדי להוות אישור גורף להפרעה לתנועה ולעוברי הדרך.

בדיון שמעתי את הצדדים. מטעם הנתבעת הופיע הפקח שערך את הדו"ח. במהלך הדיון הוצגו תמונות של הרכב לפני ביצוע הגרירה. הפקח הציג תמונה של חזית הרכב שלא נראה בה תו נכה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

מעיון בתמונות שהוצגו לפניי רואים בבירור שרכב התובע עמד ליד מדרכה המסומנת באדום לבן ובסמוך לתמרור שאוסר על חנייה ועצירה במקום. בדו"ח נרשם, כי התובע חנה בתוך נתיב נסיעה ובאופן שהפריע למהלך תקין של התנועה. שוכנעתי, כי כך הם פני הדברים.

אני מקבל את טענת הנתבעת, כי העובדה שמדובר ברכב נכה אינה מקנה לו חסינות מפני גרירה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: