חזיז נ' גונן

פסק דין

1.תביעה זו, מוטב היה לה שלא הייתה מגיעה לבית המשפט ושהצדדים היו מתפשרים ביניהם.

2.מדובר בתביעה לתשלום יתרה בסך 700 ₪, בקשר להוצאות שהוציא התובע בגין צירוף בנה של הנתבעת לחופשה משפחתית באילת שערך.

3.ילדיהם של התובע והנתבעת הם חברים, והצירוף נעשה במסגרת יחסי חברות אלה, ולכן נראה לי כי לא היה מקום להביא את התביעה לכותלי בית המשפט, והצדדים יכולים היו להידבר ביניהם ולהגיע להסכמה במקום להטריח את המערכת המשפטית שלא לצורך, כאשר שני הצדדים נאחזים בקרנות המזבח בבחינת יקוב הדין את ההר.

4.התובע הסביר, וקיבלתי את הסבריו כי מדובר בחופשה במסגרת העבודה, שלגביה הופחתו ממשכורתו סכומים בסכום של 1,980 ₪ עבור משפחתו בלבד. התובע הסביר כי כאשר ביקשו לצרף את בנה של הנתבעת כילד נלווה, הוא נאלץ לשלם לחברת נוף וים סכום של 1,900 ₪, מעבר לסכום עבור החופשה.

5.גם אם הסכום נראה מופרז או מוגזם, ברור שאין להפיל את האחריות על התובע.

6.אשר על כן אני מקבל את התביעה, אולם רק על סכום היתרה לבדו, משום שכאמור לעיל התביעה בנסיבות העניין היא מיותר ומוטב היה שהצדדים יסתדרו ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

7.אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סכום של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ל' אב תש"ע, 10/08/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: