חזז נ' דעי ואח'

פסק דין

ביום 9.3.09 נפגע רכבו של התובע על ידי רכבו של הנתבע 1. רכבו של הנתבע 1 מבוטחת על ידי הנתבעת 2 ( חברת הביטוח הראל, להלן: "חברת הביטוח"). אין חולק כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה דנן, אך קיימת מחלוקת בדבר היקף הפיצוי המגיע לתובע.

השאלות העומדות להכרעתי הינן שתיים:

א. האם שכר הטרחה שהתובע שילם לשמאי הרכב שערך חוות דעתו מטעמו הינו מוגזם, והאם הפחתת השכר היתה בדין.

ב. האם שמאי הרכב שגה כאשר לא חישב את ירידת ערכו של רכב התובע כתוצאה מבעלויות קודמות.

דיון והכרעה:

לאחר שהצדדים המציאו חישובי נזק, והתובע המציא תוספת לחוות הדעת שנערכה על ידי השמאי מטעמו הרי שאני קובעת כדלקמן:

א. שכר טרחת השמאי ששולם על ידי התובע עמד על סך של 1,530 ₪, מתוכם הסכימה חברת הביטוח לשלם 1,260 ₪. מעיון בחוות הדעת שערך השמאי אבי שחור עולה כי נדרשה ממנו עבודה לא מעטה, ולפחות שני ביקורים במוסך לצורך עריכת חוות הדעת, האחד בטרם התיקון והאחד אחריו.

עוד עולה כי השמאי שחור בחן עלויות של חלקי חילוף שונים, ואישר גם חלקים תואמים ומשומשים כדי להקטין את נזקי התובע. אישורם של חלקים תואמים ומשומשים דורש בדיקה על ידי השמאי שחלקים אלו הינם בנמצא, ומכאן שגם בעניין זה נדרשה מהשמאי עבודה נוספת.

נוכח היקף העבודה שנדרש מהשמאי שחור ובשים לב להיקף הנזק שעולה על 20,000 ₪ הרי שאני קובעת כי השכר שנדרש על ידו היה סביר וראוי, ועל הנתבעים לשלם את היתרה בסך 270 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.3.09 ועד התשלום בפועל.

ב. חברת הביטוח קיזזה מתשלום ירידת הערך 1,980 ₪ וטענה כי בעת חישוב ערך הרכב לא נשקלו הבעלויות השונות עליו.

מעיון בתוספת לחוות הדעת שהוגשה על ידי התובע, עולה כי השמאי שחור מאשר כי לא שקל בדו"ח השמאות שהוכן על ידו את הבעלויות הקודמות ברכב. מחישוביו המחודשים של השמאי עולה כי ערך הרכב אינו 92,000 ₪ אלא 76,425 ש"ח ומכאן שירידת הערך היתה צריכה להיות 4,956 ₪ בלבד 5,980 ₪ . חברת הביטוח לא הציגה חוות דעת שמאית מטעמה, ואף לא ביקשה לחקור את השמאי שחור על חוות דעתו. כל שהציג חברת הביטוח הוא מסמך של מחירון לוי יצחק, שכותרתו "חישוב מחיר ספציפי לרכב". יש לציין כי כבר על פניו דו"ח זה הינו שגוי שכן הוא מחשב את ערך הרכב לחודש אוגוסט 2010 וזאת כאשר התאונה ארעה שנה וחצי לפני כן.

על כן אני דוחה את טענות הנתבעים בעניין ירידת הערך וקובעת כי היו יכולים לקזז 1,024 ₪ ולא 1,980 ₪ כפי שעשו. מכאן שעל הנתבעים לפצות את התובע בסך של 956 ₪ נוספים. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד התשלום בפועל.

לבסוף אציין כי במסמך האחרון שהוגש על ידה טענה חברת הביטוח כי יש להוריד 2.7% נוספים מערך הרכב בשל הקילומטרז' שהרכב גמע. טענה זו היא בגדר הרחבת חזית אסורה, שכן לא היה לה זכר בכתב ההגנה. יתר על כן מעיון ב"חישוב מחיר ספציפי לרכב" שהגישה חברת הביטוח עולה כי דווקא יש להוסיף במקרה זה 2.7% שכן הקילומטרז' הוא נמוך. כך או כך, דין טענות חברת הביטוח בעניין זה להדחות, וטוב היה אם חברת הביטוח לא היתה מנסה לשנות את תחשיביה, ברגע האחרון.

על כן עיקר התביעה מתקבל, ועל הנתבעים לשלם את הסכומים המפורטים דלעיל. בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות התובע, בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: