חורי נ' חורי ואח'

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר על סמך הסכם בין הצדדים: "הצעת עבודה" (נספח א' לכתב התביעה). אין חולק כי התובע הוזמן לביצוע העבודות, המפורטות בהצעת העבודה בבית הנתבעים, החל בעבודה, קיבל תשלום בסך 10,000 ₪, ולאחר שביום 21/2/12 ביקש את התשלום השני, הנקוב בהסכם בסך 15,000 ₪ וסורב, הפסיק את העבודה.

התביעה הוגשה לגביית הסכום 15,000 ₪ ולא עבור כל העבודה.

בין הצדדים התנהל הליך בבית המשפט לתביעות קטנות (ת.ק. 6232-07-12) שם תבעו הנתבעים כאן את התובע להשבת הסכום ששילמו ופיצוי בגין נזקים שגרם להם, ותביעתם נדחתה. בפסק הדין מיום 12/11/12 קבע כב' השופט ע. רוזינס לאחר שמיעת ראיות:

"...דווקא גרסתו של הנתבע, כי ביצע את העבודות באיכות נאותה ובמקצועיות, וכי התובעת היא זו שהתנהגה כלפיו בצורה בלתי נאותה, עד כי נאלץ לעזוב את העבודה לפני שהושלמה נוכח ניסיונם של התובעים להימנע מתשלום שכרו בטענות שווא, וכי התשלום שקיבל נמוך משווי העבודות שביצע והחומרים שרכש, היא המקובלת עלי".

קביעה זו מהווה השתק פלוגתא בעניין, בגינו הוגשה התביעה, כלומר שהתובע כאן אינו חייב להשיב לנתבעים את הסכום שקיבל ולא לפצותם בגין נזקיהם. עוד עולה מהקביעה בפסק הדין כי הנתבעים חבים לתובע סכום נוסף בגין העבודות שביצע והחומרים שקנה. עם זאת אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת הרשות להתגונן, שכן לא נסתרה טענת המבקשים לפיה המשיב לא ביצע עבודות בשווי של 15,000 ₪ נוספים על הסכום שקיבל. לא ניתן להגיע להכרעה בשאלה זו ללא שמיעת הוכחות מלאה, ואני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענה היחידה לפיה המשיב עזב את העבודה לפני סיומה ולא ביצע עבודות בסכום התביעה.

מאחר ותצהיר המבקשים אינו ערוך כדין, אלא הוא תצהיר מפנה, מהווה הבקשה יחד עם התצהירים כתב הגנה בטענה היחידה שהתקבלה.

בנסיבות העניין לא ניתן לקבוע כי מדובר בהגנה דחוקה עד כדי כך שתחייב הפקדה, וגם אין כל דרך לקבוע את סכום ההפקדה, בהעדר יכולת לשום את שווי העבודות שבוצעו.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי ולפי תוצאתו.

התיק מועבר לסדר דין מהיר.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: