חורב נ' חברת החשמל לישראל בעמ

פסק דין

בפניי תביעה קטנה אותה הגיש התובע נגד הנתבעת ביום 19.2.13. בתביעה נתבע פיצוי כספי בסך 4,482 ₪ בגין נזק שנטען שטכנאי מטעם הנתבעת גרם למערכת החשמל בדירתו של התובע, בכך שביצע פעולות של הפסקת והחזרת זרם החשמל באופן רשלני ובכך שגרם למפסק הפחת של התובע לתקלה שהובילה להפסקת זרם החשמל בדירת התובע. הנזק הנטען שנגרם לתובע מקורו בהוצאות שונות שהוציא התובע במטרה לתקן את מפסק הפחת ולהחזיר את זרם החשמל לביתו. זה המקום לציין, כי בכתב התביעה אין כל פירוט של רכיבי ותחשיב סכום התביעה, כאשר מעדות התובע בדיון בפניי עולה שההוצאות המדווחות כולן מסתכמות בפחות מ- 1,000 ₪ ולכן לא ברור מדוע ובגין מה מצא התובע להגיש תביעה על סכום גדול הרבה יותר.

הנתבעת הגישה כתב הגנה שבו התנגדה לתביעה ושבו התכחשה לחבותה הנטענת.

ביום 22.8.13 נערך בפניי דיון בתביעה. לדיון התייצבו כל הצדדים. בדיון העידו 3 עדים: מטעם התובע – התובע בעצמו וכן בנו של התובע; ומטעם הנתבעת – הטכנאי שביצע את הפעולות שהתובע מייחס להן רשלנות.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסק כך (בתמציתיות, עפ"י הוראות הדין):

דין התביעה להידחות, מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. עפ"י הדין, על התובע לשכנע את ביהמ"ש, בראיות מספיקות, כי טענתו וגרסתו נכונות וסבירות יותר מאלו של הנתבעת. אך התובע לא עמד בנטל זה.

ראשית, התובע לא צירף חוות דעת מומחה לביסוס טענת הרשלנות אותה הוא מייחס לנתבעת. מדובר בתחום מקצועי וטכני מאוד (תחום החשמל) שמחייב בקיאות והבנה של איש מקצוע לגבי המושגים, האלמנטים והתהליכים החשמליים הרלוונטיים. תחום זה אינו מצוי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט, ובסופו של יום עליי לקבוע כי אין ביכולתי להבין ולקבוע אם הטכנאי מטעם הנתבעת פעל באופן מקצועי או באופן רשלני. לשם כך נחוץ היה מומחה אובייקטיבי שיציג ויבאר הדברים עבור ביהמ"ש, לאחר שיבדוק אותם בעצמו עפ"י מיטב הכרתו והבנתו המקצועיות. לא די להציג לביהמ"ש קבלות על הזמנת טכנאים פרטיים ועל החלפת מפסק הפחת כפי שעשה התובע. הזמנה והחלפה כאלו יתכנו גם ללא כל רשלנות טכנאי הנתבעת וגם ללא כל קשר לפעולות שביצע במקום. גם העובדה שלתובע עצמו רקע בחשמל לא מבטלת את הצורך בהגשת חוות דעת מומחה כאמור. בהקשר זה יצוין כי התובע קיבל הזדמנות מלאה להציג את דבריו (הן בכתב והן בדיון) ולמרות זאת דבריו לא הבהירו את הנחוץ הבהרה, מה גם שבין התובע לבין העד מטעם הנתבעת קיימות מחלוקות מקצועיות (למשל בשאלה מה הקשר, אם כלל קיים, בין החלפת שעון החשמל שבוצעה ע"י טכנאי הנתבעת לבין התקלה הנטענת שנמצאה במפסק הפחת, וכן בשאלה האם תיתכן אפשרות שטכנאי הנתבעת התבלבל בסדר חיבור חוטי החשמל במקום) שדברי התובע לא מספיקים כדי להכריע בהן. לא מיותר לציין, כי הנתבעת העלתה בכתב הגנתה את העובדה שהתובע לא צירף חוות דעת מומחה נדרשת וכי התובע, בתגובה שהגיש לאחר מכן לתיק, טען כי לא נחוצה חוות דעת כזו. התובע לקח אפוא סיכון מחושב בזמן אמת כי תביעתו צפויה להידחות בשל כך שאינה נתמכת בחוות דעת מתאימה.

שנית, טכנאי הנתבעת, שנחקר ממושכות בדיון בפניי, מסר גרסה עובדתית (כי חיבר בסדר הנכון את כל החוטים הרלוונטיים, כי לא נגע כלל במפסק הפחת וכי הלך רק לאחר שוידא שזרם החשמל התחדש וקיים) שמצאתי שהיא סבירה ואפשרית לא פחות מהגרסה הנגדית אותה מסר התובע, ונוכח ספק זה ומאחר שנטל ההוכחה מוטל על התובע, יש לקבוע שהתובע לא הרים את הנטל, כמפורט לעיל. זה המקום אולי לציין כי התובע (וגם לא כל אחד אחר מטעמו) לא נכח בעת ביצוע פעולות טכנאי הנתבע, ולכן כל מסקנותיו לגבי הפעולות הן בגדר השערה והיסיקים בלבד.

סיכום

התביעה נדחית.

בנסיבות ונוכח תחושת אי-הנוחות שנותרה בליבי נוכח האדישות המסוימת מצד הנתבעת לנוכח מצוקתו המדווחת של התובע ביום בו הופסק זרם החשמל בביתו (שהוא אותו היום בו ביקר ופעל טכנאי הנתבע במקום) – אדישות שהתבטאה בכך שהנתבעת לא מצאה לחזור אל התובע בעקבות קריאת מצוקתו ולא מצאה לשלוח טכנאי למקום שיבדוק שמא פעולות הטכנאי מאותו יום אכן גרמו לתקלת החשמל המדווחת – לא אחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאותיה בגין ניהול ההליך בתביעה זו.

המזכירות תשלח את פסה"ד לשני הצדדים.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ג, 24 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: