חוקיות גביית דמי מנוי בספריות ציבוריות

החלטה

1. המבקשים, דב רבקה ואסתר שוורץ, הם תושבי העיר חדרה ומנויים בספריה
הציבורית-העירונית המכונה "יד לבנים" מאז 1995 ועד עתה, באופן רצוף. הספריה הוכרה
על ידי שר החינוך והתרבות, כספריה ציבורית לעניין חוק הספריות הציבוריות, וזאת
בהודעה שפורסמה ביום 14.4.76, בילקוט הפרסומים 2213 עמ' 1,642.

2. עפ"י הסדר מיוחד בין וועד העובדים של מפעלי נייר חדרה בע"מ, בו עבד המבקש מר דב
שוורץ, חתם מר שוורץ מדי שנה על טופס במקום עבודתו המאשר תשלום עבור השאלת ספרים
בספריה, בעבור בני ביתו, היינו מבקשות 2 ו- 3, תוך ניכוי 1/3 מעלות דמי המנוי
ממשכורתו. ב- 2/3 התשלום הנותר, נשא עפ"י אותו הסדר, מקום עבודתו של מר שוורץ -
מפעלי נייר חדרה. מר שוורץ, עפ"י בקשתו, שילם למשיבה באמצעות מקום עבודתו עבור בני
משפחתו המבקשות 2 ו- 3 דמי מנוי בין היתר, בשנים 1997-1998 ,1995-1996 ו-
1998-1999. מספר שנים לפני הגשת תובענה זו, היה מר דב שוורץ בעצמו מנוי בספריה, כך
עולה מהבקשה בכתב. אין מחלוקת כי העיריה גבתה דמי שימור ושיפור למנויים בספריה
כאשר, לדעת המבקשים, בכינוי התשלום, כ"דמי שימור ושיפור", הסתתרה דרישה לתשלום דמי