חוזה ואח' נ' בליזר ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיסקת רכישת קטנוע מעם הנתבע.

התובע טוען כי רכש את הקטנוע מעם הנתבע וזאת בלא שהקטנוע עבר את מבחן רשות הרישוי.

לאחר שביקש להעביר אותו את מבחן רשות הרישוי , התברר כי מספר המנוע המצוי בקטנוע , אינו תואם את הרישומים ברשיונות הקטנוע עצמם. לטענת התובע, הנתבע התחייב בשיחה טלפונית ביניהם, לשלם עבור הוצאות החלפת המנוע והחלפים ולאחר מכן חזר בו. התובע תובע איפוא את הוצאותיו בסך של 3150 ₪.

הנתבע טוען כי לא בדק את מסמכי הקטנוע בטרם רכש אותו מעם צד ג'- מר פז ישראל וכי כאשר פנה אל צד ג' , הודיע לו זה כי האחריות לבדיקת המסמכים מוטלת על הקונה.

צד ג', אשר כנגדו הגיש הנתבע הודעת צד ג' טוען כי מספר המנוע עת מכר אותו לנתבע היה תקין , אך המנוע עצמו היה בלתי תקין ולפיכך נמכר הקטנוע במחיר נמוך בהרבה ממחירו במחירון.

דיון והכרעה :

סעיף 15 לחוק החוזים(חלק כללי) התשל"ג 1973 קובע כדלקמן : "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין , "הטעיה" – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג, או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."

אפנה תחילה לבחון את ההסכם בין צד ג' לנתבע. מן העדויות אשר נשמעו בפני שוכנעתי כי הנתבע רכש את הקטנוע מעם צד ג' בתום לב וזאת מבלי שידע כי בקטנוע קיימת בעיה של מנוע אשר מספרו אינו תואם את מסמכי משרד הרישוי. על אף הכחשתו של צד ג', לא שוכנעתי כי הפגם אין מקורו בחזקתו שלו ויתרה מזו, מאחר שהקטנוע היה ברשותו של צד ג' והוא היה אמור לערוך לו את מבחן משרד הרישוי , חזקה כי נמנע מכך, או נכשל בכך, בדיוק בגלל הפגם במספר המנוע. ההגיון מלמד כי לו היה ניתן להעביר את הקטנוע את מבחן רשות הרישוי , היה צד ג' עושה כן ומוכרו במחיר המחירון או לכל הפחות קרוב לכך , לידי כל המרבה במחיר.

רוצה לאמר, עצם העובדה כי צד ג' מכר במחיר נמוך בהיעדר מבחן רשות הרישוי , מלמד על כך כי ידע על הפגם בממכר.

משכך, היה עליו לידע את הנתבע אשר בא לרכוש את הקטנוע כי יש בעיה במסמכי הרישוי, אשר מספר המנוע המופיע בהם אינו תואם את מספר המנוע המותקן בפועל בקטנוע. חובתו של המכר היתה לידע את הרוכש בפרטי הממכר ומשלא עשה כן, היה הנתבע זכאי לבטל את ההסכם.

אלא שהנתבע לא עשה לביטול ההסכם אלא מכר אף הוא את הקטנוע לתובע.

מעדותו של הנתבע בפני ומעדותו של מר מתן אלימלך, שוכנעתי כי לא נאמר לנתבע דבר בגין הפגם במספר המנוע , ברם מעבר לחוסר תום ליבו של צד ג' העומד בסתירה גמורה לתום הלב הנדרש בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג ,1973 , סבורני כי היה על הנתבע לערוך את בדיקותיו בטרם רכש את הקטנוע במחיר זול במיוחד מתחת למחיר המחירון המקובל.

לו אכן היה הנתבע עורך את הבדיקות הנדרשות, סביר כי שרשרת הבעלויות היתה נקטעת בנקודה זו והקטנוע היה נותר בידי צד ג', אשר היה נדרש לערוך את החלפת המנוע והסדרת המסמכים לצורך מבחן רשות הרישוי.

מעדותו של הנתבע עולה ברורות כי ידע על הפגם בממכר- הוא פנה אל צד ג' וזה הבטיח לו לטענתו כי יעביר את הקטנוע את מבחן רשות הרישוי, משהדבר לא צלח בידי צד ג' או שצד ג' חזר בו מהבטחתו, נותר הקטנוע ללא רישוי. מן העדות עולה כי זו היתה הסיבה האמתית למכירת הקטנוע לידי התובע (ראה עמ' 2 שורות 22-24 לפרוטוקול).

נראה איפוא, כי גם הנתבע כשל בחוסר תום לב , עת מכר את הקטנוע לאחר שידע על הפגם שהיה בו וזאת מבלי לידע את התובע.

אף התובע כשל עת ברשלנותו לא ערך את הבדיקות הנדרשות בטרם רכישת הקטנוע במחיר כה נמוך ומעורר חשד ומשום כך לטעמי יש ליחס לו רשלנות תורמת של כ 50% לנזקיו.

משייחסתי הן לנתבע והן לתובע רשלנות תורמת, אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובע את מחצית הנזקים בסך של 1575 ₪.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הודעת צד ג' , ברם לא במלואה , אלא בניכוי רשלנותו של הנתבע ולפיכך צד ג' ישלם לנתבע מחצית מן הנזק בו חוייב, בסך 787.5 ₪.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25/8/10) ועד ליום התשלום המלא בפועל.