חוה גנזל נ' איתן ביטון ואח'

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים לתשלום סך של 107,554 ₪ בטענה כי הנתבעים הפרו באופן יסודי את הסכם ההתקשרות בין הצדדים.

2.ברקע הדברים הסכם שכירות משנה אשר נערך בעל פה בין התובעת כשוכרת משנה לבין הנתבעים (כגרסת התובעת) או בינה לבין החברה "היכל הספורט אקשן ג'ים בע"מ" (להלן: "אקשן"), בה היו הנתבעים בעלי מניות (כגרסת הנתבעים).

שכירות המשנה התייחסה לחלק מקומת הקרקע בבניין "שופליין" בעיר באר שבע אשר היה בבעלות המשכיר – חברת "טופליין" החברה הישראלית ליבוא ולשיווק מוצרי חשמל בע"מ (להלן: "טופליין"), כאשר "אקשן" הקימה בבניין מכון כושר.

אין חולק כי תקופת השכירות החלה ביום 1.2.96 והתובעת נכנסה למושכר בפועל ביום 4.2.96.

התובעת הפעילה במושכר עסק בתחום הקוסמטיקה והיופי.

ביום 8.8.96 אירעה שריפה בבניין בו מצוי היה המושכר, בעקבותיה פונה המושכר.

3.להשלמת התמונה יצוין כי התובעת הגישה תביעות כנגד הנתבעים ביום 7.8.03. בעקבות מחיקתן של התביעות הוגש ערעור (ע"א 1171/05) במסגרתו הסכימו הצדדים ביום 3.4.06 כי התובענות נשוא הערעור נמחקו ובשל כך לא תעלה כל טענה בהליכים נוספים שיינקטו לעניין מעשה בי-דין.

ביום 1.5.06 הוגשה תובענה בתיק זה.

4הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת קיומם של שיהוי והתיישנות, בשאלת היריבות וכן בהתייחס להפרת ההסכם והנזק הנטען.

שיהוי והתיישנות

5.יצוין כי הטענה בדבר קיומם של שיהוי והתיישנות נידונה במסגרת בש"א 2980/07, על ידי כב' השופט שפסר ונדחתה בהחלטה מיום 27.1.08, במסגרתה נקבע כי לא חלפה תקופת ההתיישנות ואין גם לראות את המבקשת כמי שהשתהתה בהגשת תובענתה.

אין לי אלא לחזור על נימוקיו של כב' השופט שפסר בעניין זה.

עילות התביעה התגבשו בשנת 1996 ובעת הגשת התביעה באוגוסט 2003 טרם התיישנה התביעה. התקופה שבין הגשת התביעה הראשונה לבין מתן פסק הדין בערעור אינו בא במניין תקופת ההתיישנות לאור סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958.

לעניין זה יצוין שבסעיף 16 לחוק ההתיישנות נקבע כי "מתעכב מניין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו – 12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב".

על כן, גם אם נראה את מועד התגבשות עילת התביעה ביום 8.8.96 – מועד השריפה, לא חלה התיישנות.

6.בהתייחס לטענה כי עילות תביעה נזנחו עת הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 19.10.04, הרי שגם טענה זו נטענה במסגרת בש"א 2980/07 (ס' 5 להחלטת כב' השופט שפסר מיום 27.1.08). לגופו של עניין יש לומר כי בכתבי התביעה השונים נטענו טענות שונות בהתייחס לנזקים שנגרמו. עם זאת, התובענות הוגשו כולן, בעקבות אירוע השריפה ועל אף השוני בסעדים בין התביעות השונות, עילת התביעה הינה אותה עילת תביעה – הפרת ההסכם בעקבות השריפה והאירועים שלאחריה.

7.באשר לשיהוי, הואיל והתובענה הוגשה ביום 1.5.06, פחות מחודש ימים לאחר ההחלטה בערעור, לא מצאתי כי קיים שיהוי.

8.על כן טענת הנתבעים בעניין התיישנות ושיהוי, נדחית.

היריבות