חוג'יראת נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן "חוק הפיצויים").

2.התובע יליד שנת 1986 נפגע ביום 8.6.08 לטענתו, בתאונת דרכים. נסיבות אירוע התאונה כפי שתוארו בכתב תביעתו הינן כדלקמן:

"ביום 08/06/2008 בשעה 15:40 ו/או בסמוך לכך, תוך כדי עבודתו של התובע כגובה מס-בחברת שוהר, שירותי אכיפה, עת עמד מאחורי רכבו דנן ע"מ להוציא חפצים מתא המטען האחורי, לפתע פגע בו וברכבו רכב מסוג הונדה אשר ברח ממקום אירוע התאונה"

יובהר כי התביעה הוגשה כנגד מבטחת רכבו של התובע. עוד יצוין כי התובע נמנע מלהגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט למרות הרשות שניתנה לו בעניין, ומשכך, הוחלט ביום 8.7.13 כי התביעה תתנהל ללא טענה לקיומה של נכות.

3.הנתבעת כפרה בכתב הגנתה בנסיבות הנטענות על ידי התובע, וטענה בסעיף 5, בין היתר, כי "הארוע הנדון אינו נופל לגדר הגדרת תאונת דרכים וכי התובע לא היה משתמש ברכבו בעת הארוע הנטען והמוכחש כהגדרת המונח בדין..."

4.על טענה זו חזרה הנתבעת גם בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 8.7.13, ובמצב שנוצר, ועל מנת למנוע ספק שמא התיאור של נסיבות אירוע התאונה כפי שהופיע בכתב התביעה, לא היה ממצה, ניתנה לתובע הזדמנות להגיש תצהיר המפרט את נסיבות התאונה הנטענות על ידו.

5.תצהיר כאמור הוגש ביום 2.9.13 ובו חזר התובע על התיאור שהופיע בכתב התביעה, ללא פירוט נוסף.

6.בדיון שהתקיים ביום 30.9.13 חזרה ב"כ הנתבעת על טענתה שלפיה הנסיבות הנטענות אינן יכולות להיכלל בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" על פי החוק. על כך השיבה ב"כ התובע בלשון הזו "אולי התצהיר לא מובן. אבל מדובר בעובד שהשאיר את המנוע עובד והלך להביא חפץ ורצה להמשיך בנסיעה שלו". ברם, היא לא ביקשה רשות לתקן את התצהיר, והצטרפה לעמדת חברתה להגשת סיכומים בכתב. ואכן כך היה.

7.כעת, ולצורך כתיבת פסק הדין, מונחים בפניי כתבי הטענות של הצדדים, תצהיר התובע, וסיכומי הצדדים בכתב. אולם לצערי, על סמך תשתית זו, אין לי אלא לקבוע שהתובע לא הוכיח כי עסקינן בתאונת דרכים על פי החוק, שכן הנסיבות המתוארות על ידו הן בכתב תביעתו והן בתצהירו האמור, אינן עוברות את הגדרת הסף של תאונת דרכים כפי שמופיעה בסעיף 1 לחוק "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בנוסף, נסיבות אלה אינן נופלות בגדר אחת החזקות המרבות בסעיף הנ"ל.

ויובהר, התובע לא הוכיח כי השימוש שנעשה על ידו ברכב היה למטרה תחבורתית, והטענות המאוחרות שהועלו על ידי באי כוחו, הן בדיון מיום 30.9.13 והן בסיכומים, ואשר לא זכו לכל גיבוי בתצהיר שהוגש מטעמו, אינן יכולות להעלות או להוריד, והינן לכל היותר הרחבת חזית אסורה.

8.במצב דברים זה, הנני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: