חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ואח' נ' ראש הממשלה ואח'

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: 

א.             עתירה זו (שהוגשה ב-18.8.16) מסבה עצמה על נוכחות אנשי הוקף המוסלמי הירדני בהר הבית, והטענה היא כי יש להרחיקם מן המבקרים הלא מוסלמים, ישראלים ותיירים, וכי אין להגדיל את מספרם, וזאת נוכח הטרדות תוקפניות מצדם – על פי הנטען – כלפי המבקרים הללו. נטען, כי אין מקום להיצמדות שומרי הוקף למבקרים יהודים, תוך ליווי פוגעני ותוקפני, כפי שיארע לדברי העותרים, וכן כי הוקף קולט מספרים גדולים של אנשי וקף חדשים; עוד נטען, כי הוקף מפריע לארכיאולוגים של רשות העתיקות, וכי המשטרה נדרשת לעסוק בכל אלה, דבר המכביד עליה, ובסופו של יום נפגעת זכות הגישה של יהודים להר הבית.

ב.             בתגובתה המקדמית של המדינה (1.12.16) נטען, כי רשויות המדינה פועלות לשמירת החוק והסדר בהר הבית, כי אין מקור חוקי להגבלת מספרם של אנשי הוקף, ומכל מקום הנושא מצוי, בשל רגישותו, במחוזות המדיניים, וכי חרף הנטען עלה ב-2016 מספר המבקרים הישראלים והתיירים בהר (לפי עדכון מ-21.3.17 לקראת הדיון – מספר הישראלים שביקרו ב-2016 הגיע ל-14,164 לעומת 10,766 ב-2015). עוד נאמר, כי היו ב-2016 פחות הפרות סדר מאשר ב-2015, ויש שיפור בהיבט הסדר הציבורי; כי מקוים קשר עם ממשלת ירדן (לפי סעיף 9 לחוזה השלום בין ישראל לירדן), כי שיקול הדעת האופרטיבי לגבי אירועים בהר הוא בידי ממשלת ישראל, ובאירועים שונים עוכבו והורחקו עובדי וקף שחרגו והפרו ואף נעצרו, ובמקום של התנהגות תוקפנית מצדם היתה התערבות מצד רשויות ישראל ונקיטה בהליכים פליליים. הופנינו לפסיקה רבת השנים הדנה ברגישות המיוחדת של הר הבית ושנהגה זהירות בהתערבות בנעשה בהר, הן באשר להפרות חוק והן באשר לנושאי העתיקות. נאמר, כי ישנם כ-270 אנשי וקף בהר הבית וגויסו ב-2016 עוד כ-50, והנושאים הכרוכים בעבודתם נדונים גם מול ממשלת ירדן, בצינורות המתאימים.

ג.              בהודעת עדכון מטעם המדינה מיום 21.3.17 נמסר על שישה מקרים נוספים של עיכוב שומרי וקף בשל התנהגות או חשד לעבירות, לרבות חקירות ומעצר.

ד.             ערב הדיון הגישו העותרים (26.3.17) בקשה לצירוף ראיה, קרי, ידיעה מטעם שר ההקדשים הירדני על הגדלת מספר שומרי הוקף ב-25% בתגובה לדיונים ב"חוק המואזין" בכנסת.

ה.             נציין כבר כאן, כי הערנו באוזני העותרים שהיה מקום לצרף את הוקף לעתירה, ומטעמם צוין כי הוקף אינו מכיר בישראל אך אין מניעה לצרפו. לא נידרש עתה לכך נוכח תוצאת התיק, אך במבט לעתיד הדבר ראוי כצד נדרש, ככל שיהיו עתירות אחרות (שאיננו מזמינים כמובן).

ו.              בדיון בפנינו אתמול, בתשובה לשאלותינו, נמסר מטעם המדינה שהוגשו גם כתבי אישום נגד אנשי וקף, וכן ננקטו סנקציות מינהליות של הרחקת אנשי וקף ממתחם הר הבית עד לחצי שנה, ועל כן אין לומר כי המדינה מתנערת מחובותיה.

ז.              העותרים טענו כי הפרסומים מטעם אנשי רשות ירדנים שישנם 800 אנשי וקף בהר ובדעתם לצרף עוד 200 כדי להילחם בחוק הכנסת הנזכר, ממחישים את הצורך בהתערבות, ולשיטתם המדינה אינה עושה די נוכח פעילות בוטה של אנשי וקף הלובשים מדים ונושאים סמלים, ואם יהודי ממלמל משהו הנראה להם כתפילה הם תוקפים אותו חרף היעדר סמכות; רשויות ישראל לטעמם אינן מונעות זאת, בעוד המדינה עצמה גרסה בתגובתה לעתירה, שאין לאנשי הוקף סמכות לפעול כלפי המבקרים. יצוין כי גם העותרים אינם כופרים במאמצי השיפור של המשטרה בתקופה האחרונה בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט.