חובת המשטרה לסייע למחזיק בהפעלת זכות העזרה העצמית עקב פלישה טריה לנכס

השופטת מ' נאור:

1.        עניינה של עתירה זו פינוי פלישה טריה אל נכס בחברון. ביום 4.5.2006 ניתן על ידינו פסק-דין בזו הלשון:

"1.   אנו מאפשרים לעותרים ולכל הנמצאים בבית נשוא העתירה לצאת מרצונם מהנכס עד מחר, 5.5.2006, בשעה 11:00.

2.    אם לא ייצאו הנמצאים בבית והעותרים בכללם מרצונם, כאמור, רשאים המשיבים 3-1, לפנותם מחר החל משעה 11:00.

3.    לאחר הפינוי יינעלו על ידי הצבא דלתות הנכס (וכל גישה אליו גם כן), ולא תינתן אפשרות כניסה למבנה לאיש, וזאת עד להכרעה חלוטה של בית משפט אזרחי בסכסוך.

4.    אנו ממליצים בפני הנמצאים בבית לפנותו מרצון כדי למנוע עימותים מיותרים.

5.    למותר לציין כי אין אנו מביעים דעה בעניין זכויות הצדדים.

6.    הנימוקים יינתנו בנפרד."

2.        יום לאחר מכן, ב-5.5.06 הוספנו וקבענו, לאחר דיון נוסף שקיימנו במעמד הצדדים: 

"החלטה

1. על-פי בקשת המשיבים הרינו להבהיר כי הגשת העתירה עצרה את מרוץ 30 הימים, כך שהמשיבים מוסמכים, במסגרת 30 הימים לפינוי פלישה טרייה, להתחיל ולפנות את המבנה בכוח, אם יהא צורך בכך,  עד ליום 8.5.06.

2.    למותר לציין כי האפשרות להידברות בעינה עומדת, וטוב יעשו הצדדים אם יגיעו לכלל הסדר מוסכם.

3.       נימוקינו יינתנו במסגרת הנימוקים לפסק-הדין."

           נימוקינו לפסק הדין ולהחלטה הנוספת - יפורטו להלן.

העתירה והתגובה

3.        ביום 2.5.2006 הוגשה לבית משפט זה עתירה בה התבקשנו להורות למשיבים להימנע מפינויים של העותרים מבניין בן 3 קומות בחברון ולהורות על ביטול הודעת פינוי מיום 26.4.2006, עליה חתם מפקד מרחב חברון במשטרת ישראל ביחס לנכס האמור:

"ניתנת בזאת הודעה לכל האנשים היושבים בבית הידוע כבית אלנזרי גוש 34027 חלקות 223, 224, 225, 226, 227 בחברון כי ישיבתכם במקום אינה חוקית ומהווה פלישה טריה עפ"י החוק. לפיכך על כל הנמצאים במקום לפנות את הבית ללא דיחוי ולא יאוחר מ-26.4.06 השארות בבית זה מהווה עבירה של הסגת גבול על-פי חוק העונשין ותחייב את פינוי המקום באמצעים הנתונים למשטרה על פי חוק."

           לאחר צו הפינוי ניתנה ארכה נוספת כדי לאפשר לפנות לבית משפט זה עד יום 2.5.2006, הוא היום בו הגישו העותרים את עתירתם.

4.        בעתירה נטען כי העותרת 1, שהיא חברה המאוגדת אצל קמ"ט משפטים מתוקף סמכותו כרשם החברות באזור יהודה והשומרון, שכרה כדין את הנכס מפלסטיני בשם האני אל באטש לפי הסכם שכירות מיום 8.2.2005. החזקה נמסרה לעותרת 1 כבר בפברואר 2005 וזו החלה לאחסן בנכס מיטלטלין ואף החליפה את מנעולי הנכס והיתה היחידה שהיתה לה גישה לנכס. ביום 6.4.2006 נכנסו העותרים 2 ו-3 לנכס כברי רשות של העותרת 1, ניקוהו שיפצוהו והם מתגוררים בו עם חלק מילדיהם.