חובת הגשתם ואופן עריכתם של עיקרי טיעון , כך גם בהתייחס להודעת ערעור

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו מיום 21.7.2009 ( ת"א 68009/06), שהוגש ביום 11.10.2009, והדיון נקבע ליום 7.2.2011.

ב"כ המערערת הגיש את עיקרי טיעונו ביום 5.2.2011, ואילו המשיב נמנע מלהגיש עיקרי טיעון מטעמו.

במהלך הדיון, ב"כ המערערת הודיע כי הוא מקבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מהערעור, וזאת בנוכחות הבעלים והמנכ"ל של המערערת.

ב"כ המשיבה הסכים לאמור, תוך שהוא מבקש " שבית המשפט יתייחס לשאלת חובת הגשת עיקרי טיעון מצד המשיב בערעור בעת שלא הוגשו עיקרי טיעון מטעם המערער. אני מבקש להגיש חומר בנושא שאלה זו".

במעמד הצדדים ניתן פסק דין הדוחה את הערעור וללא צו להוצאות. עוד נקבע כי " ב"כ המשיבה יגיש טיעון מסודר בצירוף אסמכתאות... ואזי נידרש לפסק דין משלים בסוגיה האחרונה".

2.         השאלה הניצבת לפתחינו, בלשון ב"כ המשיבה, הינה כדלקמן:

" מה החובה המוטלת על המשיב, בנסיבות בהן המערער אינו ממלא חובתו לענין עיקרי טיעון על פי התקנות".

3.         התקנה הרלוונטית לענייננו הינה תקנה 446 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין או התקנות), הקובעת כדלקמן (ההדגשות לא במקור):

"(א)       נקבע מועד לדיון בערעור, יגיש המערער לבית המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק למשיבים, ארבעה עשר ימים לפחות לפני מועד הדיון; המשיב יגיש לבית המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק לבעלי הדין האחרים, שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת.

(ב) עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי תקנות אלה, ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד. היתה האסמכתא פסק דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצרף הצד לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.

(ג)  ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון, ואם רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט, זולת אם היתה זו תשובת המערער לעיקרי הטיעון של המשיב.

(ד) בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".

4.         ב"כ המשיבה מבקש לשים דגש על האמור בס"ק (א). בעבר, קבעו תקנות סדר הדין, כי על שני הצדדים להגיש את עיקרי הטיעון במקביל, ואילו בתקנות כנוסחם דהיום, קיים פער בזמנים, כך שעל המשיב להגיש את עיקרי טיעונו 7 ימים לאחר שהמערער מגיש את עיקרי טיעונו. לטענתו, כוונת המחוקק הייתה כי אם המערער אינו מגיש עיקרי טיעון, אזי מופטר המשיב מהגשת עיקרי טיעון.

חיזוק למסקנתו זו מוצא ב"כ המשיבה בתקנה 446(ד) לתקנות סדר הדין, המפנה לתקנה 450 לתקנות סדר הדין הקובעת כדלקמן:

"לענין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור או לדיון נדחה ינהגו כך:

(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור;

(2) התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית המשפט;

(3) התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט."